מחיר ההשמנה בישראל – 6 מיליארד ¤ בשנה : אופן ההתמודות עם הבעיה עומד במרכז כנס ים המלח ה-7 של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות

ישראל היא במקום ה-18 בעולם בשיעור בני הנוער השמנים;

בקבוצת גיל זו, ישראל היא במקום הראשון בעולם בצריכת משקאות קלים, בצפייה בטלוויזיה ובישיבה מול המחשב

“כנס ים המלח” ה-7 של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות

יציע דרכים לקדם את בריאות הציבור, ולטפל בבעיות העיקריות השמנה, עישון וחוסר פעילות גופנית

לקראת כנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שיחל היום (יום רביעי) מתפרסם נתון כבד משקל: מחיר ההשמנה בישראל הוא 6 מיליארד בשנה, המהווה כ-1.2% מהתמ”ג וכ-15% מההוצאה הלאומית על בריאות (בשנת 2004).

סכום זה כולל את העלות הישירה בגין השמנה (מחלות הנגרמות מהשמנה), העלות העקיפה כתוצאה מתמותה מוקדמת, והעלות העקיפה כתוצאה מהיעדרויות ומחלות. מנתוני משרד הבריאות לשנים 2003-2004 עולה כי שיעור ההשמנה (BMI מעל 30) הוא במגמת עלייה בשני המינים בקרב בוגרים בשנים האחרונות.

בקרב בני נוער, ישראל היא במקום ה-18 בעולם בשיעור הנוער השמן. ישראל מוצבת במקום הראשון בעולם בישיבה מול מחשב ובצריכת משקאות קלים בקרב בני נוער.

“כנס ים המלח”, יעסוק השנה בהתנהגות בריאותית כיעד לאומי, וינסה לתת תשובות ופתרונות ל-3 בעיות עיקריות: עישון, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית בחברה הישראלית.

בריאות הציבור בישראל מדרדרת והולכת, ושיעור המחלות הקרדיו-וסקולריות, הסרטן, יתר לחץ דם, שומנים בדם וסוכרת נמצא בעלייה מתמדת. עפ”י חוזר מנכ”ל משרד הבריאות, “עלייה קטנה של אחוזים בודדים בשיעור העוסקים בפעילות גופנית בישראל, עשויה להביא לחיסכון של מאות מיליוני בשנה בזכות הפחתת תחלואה ואשפוזים, ולמניעת מאות מקרי מוות בשנה”.

כנס ים המלח השביעי יתקיים בימים 14-15 ביוני, בצפת, ותשתתף בו צמרת מערכת הבריאות בישראל ומקבלי ההחלטות. 3 קבוצות עבודה ידונו במקביל בשאלות הגדולות: מהם הכלים הכלכליים (תמריצים וענישה) לטיפול במצב? האם מערכת הבריאות מבצעת את תפקידה בקידום בריאות הציבור? וכיצד עשויות מערכות אחרות, כגון  הצבא, מערכת החינוך ועוד, לתרום לקידום בריאות הציבור?

הצעות לשינוי המצב הקיים

מטרת הכנס היא לבחון את המצב הקיים, לאתר את הבעיות במערכת שהביאו להדרדרות בבריאות הציבור, ולהציע פתרונות מעשיים, כמו הטלת “מס שומן”, כלומר מיסוי מוצרים עתירי שומן לעומת סבסוד מחירי המוצרים דלי השומן; הגדלת מס הבריאות לאנשים בקבוצות הסיכון מעשנים ושמנים; חקיקת חוק לפיו יחוייבו חברות הסיגריות להפריד את החומר הממכר ממוצרי הטבק; החמרת הענישה על מכירת מוצרי טבק לילדים, לרבות נרגילות; איסור מוחלט על פרסומות למוצרי טבק והגבלת הפרסומות למוצרי מזון בעלי סיכון בריאותי גבוה; איסור מכירת סיגריות ברדיוס של 500 מ’ מבתי ספר, ואיסור על מכירתן בבתי חולים ובבסיסי צה”ל; ביטול ה-duty free על סיגריות, ועוד.

הערת המערכת: גם אם הסכום המוערך מוגזם, ודאי שעלות השמנת היתר היא גבוהה ביותר הן ישירות למערכת הבריאות, והן למשק ולאזרחי המדינה. יכול להיות שיש מקום גם לחשוב על שימוש בתרופות ובטכנולוגיות יעילות ומוכחות הקיימות בשוק אך עדיין אינן מאושרות במסגרת הסל, לפחות במקרים הקשים יותר של השמנת יתר – אם אכן החשבון שנעשה בהערכה זו נכון, עלות השימוש בטכנולוגיות ובתרופות הללו עשוייה אולי להתקזז מול החיסכון של נזקי השמנת היתר…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה