נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology מעידים על סיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון בקרב חולים עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. תוצאות מטה-אנליזה הצביעו על סיכון גדול יותר מפי שלוש למחלת פרקינסון בקרב חולים עם הפרעה דו-קוטבית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפרעה דו-קוטבית ובין הסיכון לאבחנה בשלב מאוחר יותר של מחלת פרקינסון אידיופטית. הם השלימו חיפוש במאגרי Cochrane Central Register of Trials, MEDLINE, Embase ו-PsycINFO והתמקדו במחקרים להערכת הסיכוי להתפתחות מחלת פרקינסון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה לסיכון באלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית.
הסקירה כללה שבעה מחקרים, עם קרוב ל-4.4 מיליון משתתפים. אבחנה קודמת של הפרעה דו-קוטבית לוותה בסיכון מוגבר לאבחנת מחלת פרקינסון אידיופטית בשלב מאוחר יותר (יחס סיכויים של 3.35, רווח בר-סמך 95% של 2.00-5.60).
מניתוח נתונים שכלל הסרת מחקרים בסיכון גבוה להטיה תועד גם כן סיכון מוגבר למחלת פרקינסון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכויים של 3.21, רווח בר-סמך 95% של 1.89-5.45). בניתוח לפי תתי-קבוצות בהתאם למבנה המחקר והסבירות האבחנתית לא הצליחו החוקרים להדגים השפעה מובהקת סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם הפרעה דו-קוטבית סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. הממצאים מדגישים את הקשר האפשרי בין שתי המחלות ואת חשיבות האבחנה המבדלת של מאפייני פרקינסוניזם בחולים עם הפרעה דו-קוטבית.
JAMA Neurol 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!