Parkinson

אתגרים והמלצות לטיפול בהפרעות מצב רוח בחולי פרקינסון (American Journal of Geriatric Psychiatry)

בגישה לטיפול בדיכאון ובחרדה בחולים עם מחלת פרקינסון יש להתחיל בסקירת התרופות ולכלול צוות מולטי-דיציפלינרי, כך עולה מסקירה חדשה בנושא שפורסמה בכתב העת American Journal of Geriatric Psychiatry.

המומחים מסבירים כי לדיכאון וחרדה מערכת יחסים מורכבת עם המחלה וכי למרות שהמנגנון בבסיס הקשר אינו מובן, הפרעות אלו מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בחולי פרקינסון וכאשר מופיעות בגיל צעיר, מעלות את הסיכון למחלת פרקינסון כמעט כפליים.

ממחקרים עולה כי חולים עם מחת פרקינסון בהם תועדה נסיגה ספונטאנית של דיכאון או אלו בהם תועדה תגובה לטיפול הצליחו להשיג תפקוד ברמה דומה לזו של חולי פרקינסון שמעולם לא סבלו מדיכאון.

הכותבים מציעים סדרה של אלגוריתמים לטפול במטרה לסייע להנחות רופאים בטיפול בדיכאון וחרדה בחולי פרקינסון. עם זאת, אחד החסרונות נוגע לכך שהתועלת של טיפול תרופתי בנוגדי-דיכאון, המשמש להקלה על דיכאון או חרדה, עשויה להיות ממוסכת כאשר התסמינים המוטוריים לא טופלו באופן מיטבי.

באשר לדיכאון, המומחים מציעים להתחיל במספר בדיקות מעבדה. לכל הפחות, יש להשלים ספירת דם מלאה, פאנל מטבולי, תפקודי תריס, רמות B12 וחומצה פולית. הם ממליצים על טיפול בנוגדי-דיכאון ו/או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כקו-טיפול ראשון. יש להעלות את מינון הטיפול התרופתי למינון הנמוך ביותר המדגים יעילות לאורך 2-3 שבועות במטרה לקבוע תגובה לטיפול.

המלצתם היא להמשיך בטיפול נוגד-דיכאון למשך שנה אחת, לכל הפחות, בהתאם לעדויות באוכלוסיות של חולים ללא מחלת פרקינסון ובהתאם לניסיון הקליני. לאחר שנה אחת, במידה והחולים אינם בהפוגה, יש לשקול המשך טיפול או הגברת הטיפול לשיפור התגובה.

עד שליש מחולי הפרקינסון סובלים מהפרעת חרדה לא-ספציפית וההמלצה היא להשתמש בסולמות דירוג חרדה לאבחון חרדה בחולים אלו. לאור השכיחות הגבוהה של תסמונות חרדה לא-טיפוסיות בחולי פרקינסון והקשר האפשרי עם תסמינים מוטוריים ולא-מוטוריים של המחלה, יש לעבוד בשיתוף פעולה עם נוירולוגים להשגת איזון אופטימאלי של מחלת פרקינסון כצעד הראשון להקלה על חרדה.

המומחים מייעצים גם להתייחס למחלות רקע, כולל מחלות לב וכלי דם, כאב כרוני, סוכרת, בעיות במערכת העיכול, פעילות-יתר של בלוטת התריס ומחלת ריאות, כל אלו נקשרו עם סיכון מוגבר לחרדה. לאחר איזון מחלות רקע, הם קוראים לנקוט משנה זהירות לאור העדר עדויות התומכות ביעילות טיפולים תרופתיים ולא-תרופתיים לחרדה בחולי פרקינסון.

בחולי פרקינסון עם הפרעת חרדה ודיכאון תתכן גם תועלת להתערבויות לא-תרופתיות, כולל פעילות גופנית, תרגילי מיינדפולנס, טיפול הרפיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

למרות שהאלגוריתם אינו שונה משמעותית מהפרוטוקולים הנוכחיים לטיפול, הוא מדגיש את ההיבטים הייחודיים לחולי פרקינסון. בפרט, האלגוריתם מראה כי התערבויות המשמשות להקלה על תסמינים מוטוריים, דוגמת אגוניסטים לדופמין, עשויים להיות חשובים במיוחד לשיפור מצב הרוח בחולי פרקינסון וכי חולים רבים אינם סובלים היטב הגברת טיפול  אחר, דוגמת תרופות אנטי-פסיכוטיות וליתיום, לאור הסיכון לאירועים חריגים בחולי פרקינסון.

American Journal of Geriatric Psychiatry 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

  • השימוש באיזוטרטינואין והקשר לאובדנות ולהפרעות פסיכיאטריות: מטה אנליזה (JAMA)

    השימוש באיזוטרטינואין והקשר לאובדנות ולהפרעות פסיכיאטריות: מטה אנליזה (JAMA)

    איזוטרטינואין (רואקוטן) הינה נגזרת של רטינואידים (ויטמין A) המשמשת לטיפול באקנה וולגריס (Acne Vulgaris) קשה שלא הגיבה לקוי טיפול מוקדמים. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף מחקר מה-JAMA Dermatology שעסק בהערכת הסיכון היחסי והמוחלט לאובדנות ולתחלואה נפשית בקרב המשתמשים באיזוטרטינואין, ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]

  • סכיזופרניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Heart Assoc)

    סכיזופרניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Heart Assoc)

    סכיזופרניה מלווה בעליה משמעותית בסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כאשר הקשר בולט במיוחד בקרב נשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. המחקר התצפיתי כלל למעלה מ-4.1 מיליון משתתפים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם (גיל חציוני של 44 שנים) ממאגר נתונים רפואיים ביפן. התוצא העיקרי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה