מבוגרים בגיל העמידה ומעלה אשר מתאשפזים בשל דלקת ריאות נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית (CVD – אוטם שריר הלב, שבץ, או מוות על רקע קרדיווסקולרי) בשנים שלאחר מכן , כך עולה ממחקר חדש מ-JAMA. מעבר לכך, הסיכון המוגבר ל-CVD דומה זה שקשור לעישון, יתר לחץ דם, או סוכרת, טוענים החוקרים.
החוקרים מצאו שמשתתפים במחקר ה-CHC אשר היו בגיל ממוצע של 73 בתחילת המחקר היו בסיכון גבוה של פי 4 ל-CVD במשך 30 הימים שלאחר האשפוז בשל דלקת ריאות, ובסיכון של פי 1.86 ל-CVD למשך 10 שנים לאחר מכן, לאחר התאמות לגורמי סיכון נוספים.
החוקרים מציינים שאפילו המשתתפים במחקר ה-ARIC שהיו צעירים יותר (גיל ממוצע 56 בתחילת המחקר) עם פחות גורמי סיכון קרדיווסקולריים היו בסיכון מוגבר של פי 2.38 ל-CVD בתך 30 יום מהאישפוז בשל דלקת ריאות, ושל פי 1.88 ל-CVD לאחר שנתיים מהאישפוז, בהשוואה למטופלים תואמים שלא סבלו מדלקת ריאות.
לאור זאת החוקרים ממליצים על ניטור קפדני ש גורמי סיכון קרדיווסקולרים בחולי דלקת ריאות שנזקקו לאשפוז.
כאמור החוקרים בדקו את הקשר בקבוצת העוקבה של CHS של מטופלים מעל גיל 65 בתחילת המעקב, ושל קבוצת המחקר של ARIC שהיו בגילאים בין 45-64 בתחילת המחקר, אשר היו ללא CVD בעת הגיוס.
מבין 4,265 הטופלים שגוייסו ב-CHS , שיעור של 15.2% אושפז בשל דלקת ריאות במהלך בתקופת המעקב של 15 שנים. החוקרים השוו קבוצה זו עם קבוצה תואמת גיל שכללה 1,182 משתתפים. באופן דומה, מבין 13,810 המשתתפים שגוייסו ל-ARIC , שיעור של 5.1% אושפז בשל דלקת ריאות לאורך תקופת מעקב של 15 שנים. קבוצה זו הושוותה גם לקבוצה תואמת גיל שכללה 1,360 משתתפים.
מבין 591 המטופלים ממחקר ה-CHS שאושפזו בשל דלקת ריו, 206 מטופלים חוו אירועי CVD , כאשר מהם 50.5% עברו MI , שיעור של 17% עבר שבץ ו-32.5% ממוות ממחלת לב כלילית – ב-10 השנים העוקבות לאישפוז. הסיכון היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצות הביקורת . העלייה הגבוהה ביותר בסיכון הייתה אמנם בשנה הראשונה, אך נמשכה לאורך כל העשור.
באופן דומה, מבין 680 המשתתפים ב-ARIC שאושפזו בשל דלקת ריאות, 112 חוו אירוע CVD במהלך 10 שנות המעקב. גם כאן, הסיכון ל-CVD היה גבוה יותר בהשוואה לביקורת, אך לא היה מוגבר באופן מובהק מעבר לתקופה של שנתיים, כנראה בשל העובדה שהסיכון אכן יורד בקרב צעירים יותר או מכוון שמחקר ARIC היה חסר כוח סטטיסטי מספק .
הקשר בין אשפוז בשל דלקת ריאות לסיכון מוגבר ל-CVD נשמר גם לאחר התמות לגורמי סיכון מרובים לרבות משתנים דמוגרפים, גורמי סיכון קרדיווסקולרים, תחלואה נלווית, דלקת, ומחלות קרדיווסקולריות תת קליניות.
החוקרים מציינים כי זהו המחקר הראשון המתעד קשר ארוך טווח כזה הלוקח בחשבון משתנים מרובים. לדעתם, המימצאים מצביעים על כך שהרופאים המטפלים צריכים לקחת בחשבון את האישפוז בשל דלקת ריאת בעת שהם מעריכים את הסיכון הקרדיווסקולרי העתידי של המטופל.
הערת המערכת: לאור העובדה שאנו כעת בעונה שבה יש עלייה משמעותית של אישפוזים בשל דלקת ריאות נראה שיש לקחת המימצאים הללו בחשבון בהמשך המעקב והטיפול אחר חולים אלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!