Pneumonia

האם טיפול בהורמוני תריס בקשישים מעלים את הסיכון לתמותה? (מתוך הכנס הווירטואלי מטעם ENDO 2020)

בקשישים עם עליה מבודדת בערכי TSH (Thyroid Stimulating Hormone) תחת טיפול חליפי בהורמוני תריס ייתכן סיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה למטופלים דומים שאינם מקבלים טיפול תרופתי, ממצאים התומכים במחקרים קודמים שתמכו בגישת מעקב בלבד במקרים של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בגיל מבוגר.

חלק מהמחקרים האקראיים בנושא, כולל מחקר TRUST, הראו בעבר כי לא הייתה תועלת ל-Levothyroxine לאחר שנה אחת בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה להקלה על תסמינים. ידוע כי מתן טיפול במקרים של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס אינה מובילה לשיפור תסמיני החולים ויש עדויות התומכות במסקנה זו בנוכחות ערכי TSH של עד 10 mU/L.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של Levothyroxine על תמותה לאחר פרסום תוצאות מחקר TRUST. הם בחנו את תפקודי התריס והחשיפה לטיפול בהורמוני תריס ב-1,258 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה ממחקר Baltimore Longitudinal Study on Aging, מחקר תצפיתי ארוך-טווח מטעם ה-National Institute of Aging.

לאחר תקנון לגורמים שונים, כולל גיל, מדד הליכה, הערכה עצמית של המצב הבריאותי, מדד מסת גוף, עישון ומדד מחלות רקע, הממצאים העידו כי עם היסטוריה של טיפול בהורמוני תריס, יחס שיעורי ההיארעות לתמותה עלה ב-40% לאורך שנה אחת.

יתרה מזאת, בנבדקים עם ערכי TSH תקינים עקב הטיפול תועד סיכון גבוה כמעט כפליים לתמותה, בהשוואה לאלו עם ערכי TSH תקינים ללא טיפול (יחס שיעורי היארעות של 1.80).

החוקרים מדווחים כי שיעורי התמותה הגבוהים ביותר תועדו בקרב אלו עם ערכי TSH מדוכאים באופן עקבי אשר נטלו טיפול בהורמוני תריס במחקר.

ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ההשערה לפיה עליה מבודדת בערכי TSH נובעת ממגוון שינויים במטופל, חלק אדפטיביים, אשר עשויים עלולים להיפגע בעקבות מתן טיפול בהורמוני תריס.

ENDO 2020. Abstract OR18-05

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה