מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine עולה כי בקשישים או בחולים בעלי משקל נמוך עם תסמונת כלילית חדה, מינון מופחת של Prasugrel (אפיאנט), בהשוואה למתן המינון הסטנדרטי של Ticagrelor (ברילינטה), מלווה ביעילות דומה כנגד איסכמיה, לצד סיכון מופחת לדימום.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של התאמת מינון Prasugrel על-פי גיל ומשקל, אל מול מתן טיפול סטנדרטי ב-Ticagrelor בחולים עם תסמונת כלילית חדה. הם השלימו ניתוח של נתוני מחקר ISAR-REACT 5 עם נתונים מ-23 מרכזים בגרמניה ואיטליה אודות 3,997 חולים עם תסמונת כלילית חדה שהיו מיועדים לטיפול פולשני.
המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת טיפול במינון סטנדרטי של Ticagrelor או Prasugrel (מינון מופחת בקשישים או בבעלי משקל נמוך ומינון סטנדרטי באחרים). תוצאי היעילות כלל משלב של תמותה, אוטם לבבי, או אירוע מוחי ותוצא הבטיחות כלל אירועי דמם.
בקשישים או בחולים במשקל גוף נמוך, שיעורי התוצא העיקרי המשולב עמדו על 12.7% בקבוצת הטיפול ב-Prasugrel ועל 14.6% באלו שטופלו ב-Ticagrelor (יחס סיכון של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.60-1/14); בקרב חולים צעירים יותר ואלו ללא משקל נמוך, שיעורי תוצא היעילות עמדו על 4.8% בקרב מטופלים ב-Prasugrel ועל 7.3% באלו בקבוצת הטיפול ב-Ticagrelor (יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.48-0.88).
בקרב מטופלים קשישים או בעלי משקל נמוך, שיעור אירועי דמם בדרגה 3-5 לפי סיווג BARC (Bleeding Academic Research Consortium) עמדו על 8.1% בקבוצת המטופלים ב-Prasugrel ועל 10.6% במטופלים ב-Ticagrelor (יחס סיכון של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.46-1.12) ועל 3.7% ו-3.8%, בהתאמה, ביתר החולים (יחס סיכון של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.65-1.47).
ממצאי המחקר מעידים כי בקשישים או בחולים בעלי משקל נמוך עם תסמונת כלילית חדה, מינון מופחת של Prasugrel היה דומה ביעילותו לטיפול ב-Ticagrelor, לצד הגנה על חולים אלו מפני הסיכון המוגבר לדימומים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!