Renal Failure

הערכת השפעת תפקוד כלייתי על תוצאות הטיפול בסטטינים (Lancet Diabetes & Endocrinology)

במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Diabetology & Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה חדשה, מהם עולה כי תרופות ממשפחת סטטינים אמנם מפחיתות אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה קלה עד בינונית אך ייתכן והתועלת הנ”ל אינה תקפה לחולי דיאליזה.

הסקירה כללה 28 מחקרים (183,419 חולים), להערכת השפעות טיפול מבוסס-סטטינים על אירועים וסקולאריים מג’וריים (אירוע כלילי מג’ורי, אירוע מוחי, או רה-וסקולריזציה כלילית) ותמותה מסיבות ספציפיות. המשתתפים סווגו לקטגוריות לפי מדדי תפקוד כלייתי בתחילת המחקר והחוקרים חישבו את יחס השיעורים לכל ירידה של 1 מ”מול/ליטר בריכוז LDL.

בסיכומו של דבר, הטיפול בסטטינים לווה בהפחתת הסיכון לאירוע וסקולארי מג’ורי בהיקף של 21% לכל ירידה של 1 מ”מול/ליטר בריכוז LDL. השפעות קטנות יותר יחסית תועדו לאורך הירידה בתפקוד הכלייתי – יחס שיעורים של 0.78 עם eGFR של 60 ml/min/1.73m2 ומעלה, 0.76 עם ערכים בטווח 45-60, 0.75 עם ערכים בטווח 30-45 ו-0.85 בנוכחות eGFR נמוך מ-30 mL/min/1.73m2, שאינם תחת דיאליזה. בחולי דיאליזה יחס השיעורים עמד על 0.94.

מגמות דומות לפי תפקוד כלייתי בסיסי תוארו עבור אירועים כליליים מג’וריים ועבור תמותה וסקולארית, אך לא זוהתה מגמה מובהקת לרה-וסקורליזציה כלילית. הפחתת רמות LDL באמצעות טיפול בסטטינים לא השפיע על תמותה לא-וסקולארית, ללא תלות בתפקוד הכלייתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הירידה היחסית באירועים וסקולאריים מג’וריים עם טיפול בסטטינים הייתה קטנה יותר עם ירידה במדדי eGFR, עם מעט עדויות לתועלת בחולים תחת טיפולי דיאליזה. בחולים עם מחלת כליות כרונית, יש לבחור בטיפול בסטטינים להפחתה מקסימאלית של ריכוז LDL על-מנת להביא לתועלת הגדולה ביותר של הטיפול התרופתי.

Lancet Diabetes & Endocrinology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה