Renal Failure

הפרעה בתפקוד כלי דם עשויה לתרום לאי-סבילות במאמצים בחולים עם מחלת כליות כרונית (Nephrol Dial Transplant)

הליכה פעילות גופנית

במאמר שפורסם בכתב העת Nephrology Dialysis Transplantation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי נוקשות עורקים תורמת לירידה ביכולת אירובית בחולים עם מחלת כליות כרונית לפני-דיאליזה, ללא תלות בגיל, רמות המוגלובין ותפקוד אנדותל. החוקרים מאמינים כי זהו יעד טיפול מבטיח לשיפור היכולת הגופנית באוכלוסיה זו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את חשיבות הפרעה בתפקוד כלי דם באי-סבילות במאמצים בחולים עם מחלת כליות כרונית לפני-דיאליזה. בנוסף, החוקרים בחנו את חשיבות microRNA (miRNA) הקשורים בתפקוד כלי דם, כבקרים אפיגנטיים של יכולת גופנית.

מדגם המחקר כלל 63 חולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 1-5 ו-18 ביקורות בריאות. צריכת חמצן מקסימאלית נקבעה באמצעות מבחן מאמץ לב-ריאה, תפקוד אנדותל נקבע לפי FMD (Flow-Mediated Dilation) ונוקשות עורקים לפי PWV (Pulse Wave Velocity) בעורק קרוטידי-פמוראלי. רמות miRNA בדם (miR-21, miR-126, miR-146a, miR-150 ו-miR-210) נבחנו באמצעות RT-PCR.

צריכת חמצן מקסימאלית הייתה פגומה בחולים עם מחלת כליות כרונית קלה (שלבי 1-3A) וזוהתה קורלציה משמעותית עם קצב פינוי גלומרולארי משוער. בדומה, הן מדד FMD והן PWV עמדו בקורלציה משמעותית עם קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער. לאחר ניתוח רב-משתני, PWV נותר אחד הגורמים המשמעותיים הקובעים את צריכת החמצן המקסימאלית. מבין ה-miRNA שנבחנו, הרמות בדם של miR-146a ו-miR-150 עמדו בקורלציה עם קצב הפינוי הגלומרולארי, PWV וצריכת חמצן מקסימאלית, אך הקשר שלא האחרון אבד לאחר תקנון ל-PWV.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין מדוע רמות גבוהות יותר של miR-146a ו-miR-150 קשורות עם ירידה בתפקוד הכלייתי ועליה בנוקשות עורקים.

Nephrol Dial Transplant. 2016;31(12):2064-2072

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה