Respiratory Infections

השוואת השפעות Semaglutide לעומת Dulaglutide על עובי שומן אפיקרדיאלי (J Endo Soc)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Endocrine Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן שבועי של Semaglutide או Dulaglutide (טרוליסיטי) הוביל לירידה מהירה, משמעותית ותלוית-מינון בעובי שומן אפיקרדיאלי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רקמת שומן מסביב לקרום הלב הינו גורם סיכון הפיך למחלות לב וכלי דם. Semaglutide ו-Dulaglutide שייכות שתיהן למשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומיועדות לטיפול בסוכרת מסוג 2. לאחרונה הוכח כי משפחת תרופות זו מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקמת שומן אפיקרדיאלי קיים ביטוי של קולטני GLP-1 ומחקרים קודמים העידו כי Liraglutide, אגוניסט נוסף לקולטן ל-GLP-1, הפחית משמעותית את עובי שכבת שומן אפיקרדיאלי. עם זאת, ההשפעות של Semaglutide ו-Dulaglutide על שכבת שומן זו אינן ידועות.

החוקרים השלימו מחקר מבוקר, בן 12 שבועות, שכלל 80 משתתפים עם סוכרת מסוג 2 והשמנה. החולים טופלו ב-Semaglutide, במינון שבועי של עד 1 מ”ג, או Dulaglutide, במינון שבועי של עד 1.5 מ”ג, אשר ניתנו כתוספת לטיפול הסטנדרטי שלהם. 20 משתתפים עם סוכרת מסוג 2 והשמנה החלו בטיפול במטפורמין ודיאטה ושימשו כביקורות. עובי שכבת שומן אפיקרדיאלי נקבע על-פי בדיקת אולטרה-סאונד בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות.

החוקרים מדווחים כי חלה ירידה משמעותית בעובי שכבת שומן אפיקרדיאלי בשתי קבוצות הטיפול לאחר 12 שבועות, עם ירידה של 20%. מנגד, בקרב מטופלים במטפורמין לא נרשמה ירידה בשכבת השומן. עוד עולה מהנתונים כי הירידה בשכבת השומן האפיקרדיאלי הייתה גדולה יותר משמעותית עם מינונים גבוהים יותר של Semaglutide (1 מ”ג) ו-Dulaglutide (1.5 מ”ג).

לסיכום, מתן שבועי של Semaglutide או Dulaglutide הוביל לירידה מהירה, משמעותית ותלוית-מינון בעובי שכבת שומן אפיקרדיאלי.

J Endo Soc. 2020;4

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה