במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, שנועד לבחון את הקשר בין לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני במהלך שלושת הימים הראשונים לחיים ובין רטינופתיה של פגות בפגים בעלי משקל לידה נמוך באופן קיצוני. מהנתונים עלה מתאם בין הממוצע הכולל וממוצע הלחץ החלקי הגבוה ביותר של פחמן דו-חמצני ובין רטינופתיה של פגות. עוד תועדה קורלציה בין רטינופתיה של פגות ובין ריכוז נשאף של חמצן, לחץ חלקי של חמצן וריכוז גלוקוז בדם.

החוקרים השלימו הערכה רטרוספקטיבית של נתונים אודות יילודים בעלי משקל לידה נמוך באופן קיצוני, אשר נאספו לאורך תקופה של ארבע שנים. נתונים במהלך 72 השעות הראשונות לחיים סווגו לשישה מקטעים בני 12 שעות. ממוצע הלחץ הגבוה ביותר והממוצע הכולל של לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני, לחץ חלקי של חמצן וריכוז חמצן נשאף, כמו גם ריכוז גלוקוז, נבחנו בכל מקטע זמן זה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני ובין רטינופתיה של פגות לאחר תקנון למשתנים נלווים.

מדגם המחקר כלל 78 יילודים (משקל לידה ממוצע של 703 גרם, גיל היריון של 25 שבועות). מבין אלו, 45 אובחנו עם רטינופתיה של פגות (8 יילודים עם רטינופתיה בדרגה 1,  26 עם רטינופתיה בדרגה 2, 14 יילודים עם רטינופתיה בדרגה 3 ו-4 יילודים עם מחלת פלוס). הממוצע הכולל של לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני עם רטינופתיה של פגות ב-72 השעות הראשונות לחיים (p=0.0069). המתאם היה מובהק סטטיסטית בתקופה השניה (p=0.049), הרביעית (p=0.008) והשישית (p=0.038). ממוצע הלחץ החלקי הגבוה ביותר של פחמן דו-חמצני עמד בקורלציה עם רטינופתיה של פגות ב-72 השעות הראשונות לחיים (p=0.0007). מתאם זה היה מובהק סטטיסטית בתקופה השניה (p=0.0115), הרביעית (p=0.0011), החמישית (p=0.028) והשישית (p=0.037).

המתאם בין שלב רטינופתיה של פגות ובין לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני היה מובהק לאחר תקנון ללחץ חלקי של חמצן וריכוז גלוקוז. משתנים אחרים שהיו בקורלציה עם רטינופתיה של פגות כללו את הממוצע הכולל של ריכוז חמצן נשאף, לחץ חלקי של חמצן וגלוקוז, כמו גם ממונע הריכובים הגבוהים ביותר של חמצן נשאף, לחץ חלקי של חמצן וגלוקוז.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להגדיר את הטווח הבטוח של לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני ואת ההשפעה של לחץ פחמן דו-חמצני על ההתפתחות התקינה של הרשתית.

Journal of Maternal-fetal & Neonatal Medicine 2018 December 20, : 1-161

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים שמצאו כי לפגים חולים יותר תהיה גם שכיחות גבוהה יותר של ROP. מחקר זה מצא כי היתה קורלציה בין פגים שהיו להם רמות גבוהות יותר של CO2 ב-72 שעות הראשונות לחייהם (למעט 6 השעות הראשונות) לבין התפתחות ROP. מאחר וזה מחקר רטרוספקטיבי, אין להקיש מכך שרמות גבוהות של CO2 גורמות ל-ROP. רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני במיוחד ב-3 ימים הראשונים (כמו גם רמות נמוכות מידי) יכולות לבטא את העובדה שהפג חולה יותר וקשה יותר לאוורר אותו לעומת פג שאין לו רמות כאלה. ניתן לציין כי להתפתחות ROP משמעותי השפעה על הפרוגנוזה של פגים במשקל לידה נמוך במיוחד. מאמר זה מדגיש בנוסף את החשיבות הפרוגנוסטית היתרה של הטיפול בפגים ב-72 השעות הראשונות.