Rheumatoid Arthritis

טיפולים תרופתיים להקלה על תסמיני דלקת מפרקים שגרונית עלולים להביא לעליה בסיכון לשברים (Ann Rheum Dis)

תרופות המשמשות להקלה על תסמיני חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) עשויות להשפיע משמעותית על הסיכון לשברים באוכלוסיה זו, בה מלכתחילה קיים סיכון מוגבר לשברים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.

מטרת החוקרים הייתה לבחון את הסיכון לשברים על-רקע טיפול בתרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs), סטטינים, מעכבי תעלות מימן, אופיואידים, משככי כאבים לא-אופיואידים ותרופות פסיכוטרופיות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בארצות הברית.

מדגם המחקר כלל חולים עם דלקת מפרקים שגרונית וללא היסטוריה של שברים בין 2001 עד 2017 במאגר FORWARD והחוקרים בחנו הופעת שברים באתרים אופייניים לשברים אוסטיאופורוטיים (חוליות, ירך, אמה והומרוס). חשיפה ל-DMARD נבחנה בארבע קבוצות נפרדות: (1) טיפול ב-Methotrexate בלבד (קבוצת ייחוס); (2) טיפול במעכבי TNF-α; (3) טיפול ביולוגי בתכשירים שאינם מעכבי TNF; או (4) תכשירים אחרים. מדדי FRAX (Fracture Risk Assessment Tool) שימשו להערכת הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים בתוך עשר שנים.

במהלך חציון מעקב של 3.0 שנים אחר 11,412 משתתפים, החוקרים זיהו 914 שברים.

המודלים המתוקנים הצביעו על עליה משמעותית בסיכון לשברים עם טיפול בגלוקוקורטיקואידים בכל מינון, לאורך לפחות שלושה חודשים עם יחס סיכון של 1.26 בנוכחות טיפול במינון נמוך מ-7.5 מ”ג/יום ושל 1.57 עם טיפול במינון 7.5 מ”ג/יום ומעלה. עוד נרשמה עליה משמעותית בסיכון לשברים עם טיפול באופיואידים (יחס סיכון של 1.37 עם אופיואידים חלשים ושל 1.53 עם תכשירים חזקים) ותרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor, יחס סיכון של 1.37).

הסיכון לשברים על-רקע טיפול באופיואידים עלה בתוך חודש ממתן הטיפול (יחס סיכון של 1.66) ועם טיפול ב-SSRI נרשמה עליה בסיכון לאחר מעל שלושה חודשי טיפול (יחס סיכון של 1.25). סטטינים (יחס סיכון של 0.77) ומעכבי TNF (יחס סיכון של 0.72) נקשרו עם ירידה בסיכון לשברי חוליות בלבד.

מעכבי תעלות מימן ותרופות פסיכוטרופיות אחרות לא נקשרו עם סיכון מוגבר לשברים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול באופיואידים, SSRI וגלוקוקורטיקואידים לווה בסיכון מוגבר לשברים מכל-סוג בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, בעוד שטיפול בסטטינים ומעכבי TNF לווה בירידה בסיכון לשברי חוליות.

Ann Rheum Dis 2019

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה