SARS & Coronavirus

עדכון הנחיות קליניות בנושא דימום מדליות בקיבה (מתוך עדכון ה-AGA)

כאשר מסווגים דליות בקיבה על-בסיס בדיקה אנדוסקופית, מומחים מציעים לא להסתפק במיקום הדליות אלא לספק פרטים גם אודות גודלם ואם ישנם סימנים בסיכון גבוה, דוגמת שינוי צבע וצבר טסיות. בהנחיות קליניות עדכניות מטעם ה-American Gastroenterological Association מציעים מומחים נומנקלטורה חליפית לזיהוי דליות בקיבה.

בפועל, מרבית הגסטרואנטרולוגים משתמשים בסיווג Sarin עם הבחנה בין דליות באזור הקרדיה והפונדוס לעומת דליות בעקומה הקטנה. עם זאת, אספקת הדם והטיפול בדליות בוושט ובקיבה הם לעיתים קרובות שונים, כך שמערכת סיווג משולבת, דוגמת Sarin, עלולה להיות בעייתית לקביעת הטיפול.

המומחים מציעים כי נומנקלטורה חליפית על-בסיס המיקום בקיבה היא ברורה יותר ומצויה בקורלציה טובה עם ההדמיה הוסקולארית. גישה נוספת היא להוסיף גורמי סיכון לדימומים, דוגמת הערכת גודל הדליות וסימנים המעידים על סיכון גבוה לדימום (שינויי צבע, צבר טסיות), למערכת סיווג Sarin.

אבחנה וטיפול בדימומים בדליות בקיבה הן מורכבות וצוות רב-מקצועי ע”י רופאי כבד, רדיולוגים התערבותיים ורופאים המבצעים בדיקות אנדוסקופיות. נתונים קליניים והנחיות אינן תומכות במניעה ראשונית למניעת דימום מדליות בקיבה. המומחים מציעים אלגוריתם לטיפול ראשוני במקרים של חדר ליתר לחץ דם פורטאלי עם דימום מדליות בקיבה על-סמך האנטומיה הוסקולארית והממצאים האנדוסקופיים; האלגוריתם כולל הערכה של המצב הנשימתי והסירקולטורי, מתן תרופות וזו אקטיביות, טיפול אנטיביוטי מונע ועוד.

המטרה המוקדמת היא אישור מקור הדימום וניסיון לסיווג אתר הדימום; השגת יעד זה עשויה להיות מאתגרת בנוכחות דם בקיבה המסתיר את הקרדיה והפונדוס ואת הדליות בקיבה. צעדים נוספים עשויים לכלול אמצעים לעצירת דימום פעיל, כאשר אמצעים דפיניטיביים דוגמת ECI (Endoscopic Cyanoacrylate Injection) או טיפולים אנדווסקלאריים, המהווים טיפול דפיניטיבי, לעיתים קרובות אינם ניתנים לביצוע בשלב האקוטי האבחנתי.

כאשר ישנה העדפה לטיפול אנדוסקופי דפינטיבי, ECI של דימום מדליות בקיבה הינו טיפול הבחירה מאחר וגישות אחרות עלולות להיות מורכבות עקב מיקום הדליות והסיכון לדימום מדליות בקיבה.

לאחר טיפול, אנדוסקופיה מבוצעת כל 2-4 שבועות עם חזרה על ECI לפי הצורך עד השלמת הטיפול. המומחים מציעים כי לאחר הכחדת דליות בקיבה, הערכה אנדוסקופית חוזרת תבוצע תוך 3-6 חודשים ולאחר מכן, תבוצע כל שנה.

לפי העדכון, ניתן לבצע TIPS (Transjugular Intrahepatic Portosystemic Shunt) במקרים בהם הדליות בקיבה מקבלות זרימת דם משמעותית מהוריד הכלילי או שהחולה סובל מסיבוכים משמעותיים עקב יתר לחץ דם פורטאלי. כאשר בוחרים באפשרות זו, המומחים מציעים גם לבצע סקלרוזיס אנדווסקולארי או אמבוליזציה ישירה של הדליות בקיבה. בחולים עם שאנט קיבה-כליה, ביצוע BRTO (Balloon-Occluded Retrograde Transvenous Obliteration) של דימום מדליות בקיבה נחשבת פרוצדורה אופטימאלית במידה והניסיון זמין ואין סיבוכים חמורים עקב יתר לחץ דם פורטאלי. יש לבצע אנדוסקופיה בתוך 48 שעות לאחר BRTO לאישור תוצאות ההתערבות ובמידה וישנה עדות לזרימה שיירית, יש לבצע ECI.  לאישור תוצאות ההתערבות והערכת סיבוכים וסקולאריים, ניתן להשלים CT או MRI בתוך 4-6 שבועות לאחר BRTO ולאחר מכן בהתאם לצורך הקליני. בנוסף, ישנה חשיבות למעקב אנדוסקופי לזיהוי וטיפול בדליות בוושט אשר עלולות להחמיר עקב עליה בלחץ פורטאלי.

מתוך עדכון ה-AGA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • כריתת שחלות דו-צדדית עשויה להציל חיים בנשים עם מוטציות BRCA1/2 (מתוך JAMA Oncol)

    כריתת שחלות דו-צדדית עשויה להציל חיים בנשים עם מוטציות BRCA1/2 (מתוך JAMA Oncol)

    כריתת שחלות דו-צדדית מפחיתה משמעותית את הסיכון לתמותה מוקדמת מכל-סיבה בנשים עם וריאנט פתוגני בגנים BRCA1/2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים הנושאות וריאנטים פתוגניים בגנים BRCA1/2 סיכון מוגבר לסרטן שד ושחלות ומומלץ להשלים כריתה דו-צדדית של השחלות והחצוצרות להפחתת הסיכון לממאירות. עם זאת, הקשר בין […]

  • התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    הסרת גידול מעי גס ראשוני לפני טיפול כימותרפי אינה מובילה לשיפור ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד בחולים עם ממאירות גרורתית של המעי הגס שאינה ניתנת לריפוי באמצעות התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כימותרפיה מהווה את גישת הטיפול העיקרית בחולים עם סרטן […]

  • גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת מעי דלקתית מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי, דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים בחנו את הסיכון להפרעות נוירולוגיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית, עם הבדלים בתוצאות. מטרתם הייתה להשלימה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

  • השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סמנים בדם מהווים מנבאים בלתי-תלויים של תוצאות מחלת מעי דלקתית ועשויים לסייע בטיפול בחולים עם מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי סמנים בדם עשויים לשמש כיעדי טיפול בחולים עם מחלת מעי […]

  • טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית תחת טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו שונה משמעותית מזה שתואר בקבוצת ביקורת של חולים שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לזיהומים. מטרתם כעת הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה