Sepsis

האם יש תועלת למתן IVIg לטיפול באלח-דם ביילוד? (N Engl J Med)

בעקבות תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine קובעים חוקרים כי אין תועלת למתן טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים (IVIg או Intravenous Immunoglobulin ) במקרים של אלח-דם ביילוד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלח דם ביילוד הינו גורם חשוב לתמותה וסיבוכים, למרות טיפול אנטיביוטי. מטה-אנליזה של מחקרים להערכת טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים במקרים חשודים או מוכחים של אלח דם ביילוד, הצביעו על ירידה בשיעורי התמותה מכל סיבה. עם זאת, מדובר במחקרים קטנים ובאיכות משתנה.

מדגם המחקר כלל קרוב ל-3,500 תינוקות מ-113 בתי חולים בתשע מדינות, שקיבלו טיפול אנטיביוטי בשל מקרה חשוד או מוכח של זיהום חמור. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת שני עירויים של IgG רב-ערכי (במינון של 500 מ”ג לק”ג משקל גוף), או פלסבו תואם במרווח של 48 שעות. היעד העיקרי היה תמותה או מוגבלות משמעותית בגיל שנתיים.

החוקרים מדווחים כי לא תועד הבדל משמעותי בין הקבוצות בשיעורי היעד העיקרי, שתועד ב-686 מבין 1759 תינוקות (39%) שטופלו באימונוגלובולינים וב-677 מבין 1734 תינוקות (39%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 1.00). בדומה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעור היעדים המשניים, כולל היארעות אלח-דם בהמשך. במעקב אחר התינוקות בגיל שנתיים, לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי המוגבלות או סיבוכים אחרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לטיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים לא הייתה השפעה על התוצאות במקרים חשודים או מוכחים לאלח דם ביילוד.

N Engl J Med 2011; 365:1201-1211September 29, 2011

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

אם מסתכלים בצורה יותר יסודית במחקר ניתן לראות כי בקבוצת הפגים שנולדו בין שבוע 26-29 להריון ישנה ירידה בתמותה או פגיעה התפתחותית בגיל שנתיים בקבוצה שקיבלה IVIG לעומת בזו שלא קיבלה (36% לעומת 42% p=0.01, ). לאור ממצאים אלה נראה כי יתכן ויש מקום לטפל ב-IVIG בפגים בשבועות 26-29 עם חשד לספסיס.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנת-יתר מלווה בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד על-רקע אלח-דם במבוגרים ביחידות טיפול נמרץ (JAMA Netw Open)

    השמנת-יתר מלווה בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד על-רקע אלח-דם במבוגרים ביחידות טיפול נמרץ (JAMA Netw Open)

    השמנת-יתר עשויה להיות מלווה בסיכון גבוה יותר להתפתחות מוקדמת של נזק כלייתי חד על-רקע אלח-דם במבוגרים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מדרום קוריאה השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי ארצי שכלל 4,041 חולים בגילאי 19 שנים ומעלה אשר אושפזו ל-20 יחידות טיפול נמרץ בבתי חולים שלישוניים […]

  • לוחמים וחטופים חזרו מעזה עם זיהומים עמידים: המשבר הבריאותי בעזה מחריף, והשפעותיו יורגשו בישראל (YNET, הארץ)

    לוחמים וחטופים חזרו מעזה עם זיהומים עמידים: המשבר הבריאותי בעזה מחריף, והשפעותיו יורגשו בישראל (YNET, הארץ)

    בדיקות רפואיות מעידות על הדבקה בוירוסים, חיידקים עמידים וטפילים בחטופים והחטופות שחזרו משבי החמאס ואצל חיילים השבים מלחימה בעזה. לפי מומחים לבריאות הציבור, המצב הבריאותי החמור בעזה מהווה כר פורה להתפתחות של מחלות זיהומיות ומגפות, והשפעות אלה יורגשו גם בישראל בתוך שבועות

  • מתן מגנזיום סולפאט לחולים עם אלח-דם עשוי להפחית את הסיכון לתמותה (Br J Anaesth)

    מתן מגנזיום סולפאט לחולים עם אלח-דם עשוי להפחית את הסיכון לתמותה (Br J Anaesth)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthsiology עולה כי מתן מגנזיום סולפאט לווה בשיעורי תמותה מופחתים בחולים במצב קשה עם אלח-דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העידו על שיעורים נמוכים של נזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי שקיבלו תוספי מגנזיום, אך הנתונים חלוקים אודות ההשפעה של גישת טיפול זו על הסיכון […]

  • טיפול מונע נגד דלקת ריאות עקב Pneumocystis jirovecii במבוגרים (JAMA, CME)

    טיפול מונע נגד דלקת ריאות עקב Pneumocystis jirovecii במבוגרים (JAMA, CME)

    Pneumocystis jirovecii הוא פתוגן פטרייתי אופורטוניסטי הגורם לדלקת ריאות מסכנת חיים בחולים מדוכאי חיסון. חולים עם (PCP) pneumocystis pneumonia בדרך כלל מתייצגים עם חום, שיעול לא פרודוקטיבי, קוצר נשימה והיפוקסמיה, וכן עם אטימות בצורת  ground glass דו צדדית מפושטת בהדמיית בית החזה. אפשר למנוע pneumocystis pneumonia  על ידי הפחתת דיכוי חיסוני עם טיפול ב- כימופרופילקסיס, כאשר […]

  • כיצד ניתן לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות?

    כיצד ניתן לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות?

    על מנת לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות, חשוב לדעת היכן מתרחשים מקרי הדבקה בעמידויות אלו והיכן שיעורי ההדבקה עולים. על ידי ניטור עמידות בטיפול באוכלוסיות חולים ברחבי העולם, ניתן לזהות את הזנים העמידים, ולטפל בהתפשטותם לאחר מכן. עד כה, מעקב אחר העמידויות האנטי-מיקרוביאליות היה בעיקר באחריותן של הממשלות. עם זאת, גם לחברות התרופות יש תרומה […]

  • מאפיינים מולקולריים ודרכי הדבקה של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי חולים בישראל (J Antimicrob Chemother.)

    מאפיינים מולקולריים ודרכי הדבקה של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי חולים בישראל (J Antimicrob Chemother.)

    מחקר חדש הדגים את המאפיינים מולקולריים ודרכי ההדבקה  של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי החולים בישראל. מחקר ישראלי חדש שפורסם ב-Journal of Antimicrobial Chemotherapy הראה כי מבנה האוכלסייה של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי החולים בישראל הינו מורכב ומגוון. Enterobacterales המייצרים NDM מהווים 34.9% ממקרי ה-Enterobacterales החדשים המייצרים קרבפנמז (Carbapenemase) בבתי החולים בישראל. מטרות המחקר היו לאפיין […]

  • חשיפה לתרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויה להעלות את הסיכון להדבקה באורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה (Antibiotics (Basel))

    חשיפה לתרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויה להעלות את הסיכון להדבקה באורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה (Antibiotics (Basel))

    מחקר ישראלי חדש הדגים כי תרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויות להעלות את הסיכון להדבקה ב-Enterobacteriaceae עמידים לאנטיביוטיקה במספר מנגנונים מחקר חדש שפורסם ב-Antibiotics (Basel), ובוצע על ידי צוות חוקרים ישראלים, הראה כי תרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויות להעלות את הסיכון להדבקה באורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה במספר מנגנונים. אם ממצאי המחקר יאושררו במחקרים נוספים, ממצאים אלה עשויים לסייע בניבוי […]

  • ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל וההשפעה המשמעותית של אשפוזי הקורונה (Emerg Infect Dis.)

    ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל וההשפעה המשמעותית של אשפוזי הקורונה (Emerg Infect Dis.)

     מחקר ישראלי חדש בחן את ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל והראה כי אשפוזי ה-COVID-19 היוו גורם משמועתי להתפשטות הזיהומים מחקר ישראלי חדש שפורסם ב-Emerging Infectious Diseases בחן את ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל והראה כי אשפוזי ה-COVID-19 היוו גורם משמועתי להתפשטות הזיהומים. המחקר בחן את מקרי הקנדידה אוריס (C. Auris) במספר […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר של ילדים לאחר אלח-דם (Pediatrics)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר של ילדים לאחר אלח-דם (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אשפוז חוזר בקרב ילדים לאחר אשפוז בשל אלח-דם, כאשר לרוב הסיבה לאשפוז החוזר הינה מחלה זיהומית והסיכון גבוה במיוחד בגילאים צעירים ובנוכחות מחלות רקע או הפרעה בספירת הדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שילדים ששרדו אלח-דם מצויים בסיכון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה