Sleep Apnoea

מחקר הדגים תוצאות טובות מהצפוי לאחר פגיעה מוחית טראומטית קשה (JAMA Neurology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שפורסם ב-JAMA Neurology הראה כי התוצאות ארוכות הטווח של חלק ניכר מהמטופלים עם פגיעה מוחית קשה טובות מהצפוי, מה שמזהיר מפני הערכה מוקדמת של פרוגנוזה נמוכה והחלטות על הפסקת טיפול מציל חיים. החוקרים מצאו שחולים עם פגיעה מוחית טראומטית בינונית עד קשה (TBI) הראו לעתים קרובות שיפור תפקודי משמעותי בין שבועיים ל-12 חודשים לאחר הפגיעה, ופגיעה קשה בטווח הקצר לא תמיד הובילה לתוצאות לא טובות בטווח הארוך.

החוקרים מציינים כי מחקרים ארוכי טווח שבוצעו בעבר בחולים עם TBI בינוני עד חמור הראו שונות ניכרת בהתאוששות ובדרגת הנכות השיורית, ואף לאחר פגיעה קשה, עד 20% מאלו ששרדו יחלימו לעצמאות תפקודית תוך 5 שנים מהפגיעה. עם זאת, מעט מחקרים כללו הערכה מוקדמת או מעקב אורך של מטופלים אחר התוצאות מהשלבים החריפים ועד הכרוניים של ההחלמה. לדברי מחבר המחקר, “המחקר שלנו מוסיף לראיות ההולכות וגוברות כי פגיעה חמורה אינה מעידה בהכרח על תוצאה ירודה בטווח הארוך. אפילו אותם מטופלים במצב צמח, תוצאה שנראית על פניו גרועה, עשויים להשתפר, מכיוון שמדובר במצב דינאמי המתפתח במהלך השנה הראשונה”.

המחקר נערך ב-18 מרכזי טראומה בארצות הברית וכלל 484 חולים (362 עם TBI חמור ו-122 עם פגיעה בינונית) שנבדקו באופן שיטתי אחר תוצאות תפקודיות מוקדמות לאחר הפגיעה (לאחר שבועיים) וכ-3, 6 ו-12 חודשים לאחר הפגיעה. 12 חודשים לאחר הפגיעה, 52% מהחולים עם פגיעה מוחית קשה ו-75% מאלו עם פגיעה בינונית השיגו תוצאות חיוביות במדד GOSE; ו-19% מאלה עם פגיעה קשה ו-32% מאלה עם פגיעה בינונית לא דיווחו על נכות (ציון DRS 0). בקרב 79 המשתתפים במצב וגטטיבי כשבועיים לאחר הפגיעה, 78% חזרו להכרה ו-25% חזרו להתמצא במרחב תוך 12 חודשים.

לדברי כותבי המחקר, “הנתונים מצביעים על כך שאין לראות את מידת הפגיעה הניכרת במהלך השבועיים הראשונים לאחר הפגיעה כאינדיקטור סופי לתוצאה תפקודית שלילית לטווח ארוך. התוצאות מעידות הן על התדירות והן על מידת ההתאוששות האפשרית במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה”. החוקרים ציינו כי במהלך השלב האקוטי של הפגיעה, מומחי טראומה לעתים קרובות מעריכים יתר על המידה את הסבירות לתוצאה לקויה וממעיטים בהסתברות לתוצאה טובה בחולים עם פציעות קשות, וזה משפיע על קבלת החלטות משמעותיות בנוגע לטיפול בחולים.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אפליקציה ראשונה מסוגה תחת מרשם רופא לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית. אפליקציית Rejoyn פותחה ע”י Otsuka Pharmaceutical ו-Click Therapeutics ותהיה זמינה עם מרשם בלבד למבוגרים בגילאי 22 שנים ומעלה, תחת טיפול רפואי, אשר כבר נוטלים טיפול בנוגדי-דיכאון. החברות מצפות כי האפליקציה תהיה זמינה להורדה […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה