ילדים החשופים לעישון ההורים (=עישון פאסיבי) בסיכון מוגבר לירידה בתפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי/סקירת אורח מאת פרופ’ מיכאל שכטר

(*) פרופ’ מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מרכז הלב ע”ש לבייב, מרכז רפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.

תפקוד אנדותל לקוי מהווה ביו-מרקר לאירועים קרדיווסקולרים עתידיים הן בנבדקים בריאים והן בחולים במחלת לב כלילית.

עישון מהווה גורם סיכון עיקרי למחלות לב. העישון מהווה בעיה בריאותית וכלכלית ראשונה במעלה בכל חברה ולכן מהווה אתגר בפני רשויות הבריאות.עישון פסיבי קשור בעליה בתחלואה קרדיווסקולרית. עישון כשלעצמו קשור עם ירידה בתפקוד האנדותל כפי שנבדק הן בבדיקות פולשניות והן בלתי פולשניות.

מחקר שפורסם היום בעיתון Arterioscler Thromb Vascu Biol ובו מתבססים על שאלון של הרגלי העישון של ההורים בשני מחקרים אפידמיולוגים: The Cardiovascular Risk in Young Finns Study שכלל 2067 משתתפים, גילאים 3-18 בכניסה למחקר בשנת 1980, מעקב של 27 שנים, ומ- Childhood Determinant of Adult Health שכלל 104 משתתפים בגילאים 9-15 בשנת 1985 ומעקב של 20 שנים.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם עישון ההורים השפיע לרעה על תפקוד האנדותל במעקב ארוך טווח כשהילדים גדלו. בדיקת תפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי שנערכה 19-27 שנה אח”כ בקרב משתתפי המחקר שהיו בגילאים 28-45 שנה הראתה, שתפקוד האנדותל היה נמוך באופן משמעותי אצל אלה שהוריהם עישנו כשהיו ילדים במחקר לעומת אלה שהוריהם לא עישנו גם לאחר התאמה לגיל, מין וגורמי סיכון קרדיווסקולרים בילדות. אם כך עישון פסיבי עלול להפריע לתפקוד האנדותל בכלי הדם גם לתקופת זמן ארוכה מ 20 שנה. השאלה המתבקשת אם הפרעה לתפקוד אנדותל בילדות גם גורמת ליותר אירועים קרדיווסקולרים בהמשך.

למחקר מספר מיגבלות, בינהן ניתן למנות את ההסתמכות על שאלוני העישון שמלאו ההורים ובדיקת תפקוד האנדותל ללא בדיקת השלב התלוי בניטרוגליצרין (כדי להוציא אפשרות של פגיעה בשריר החלק העוטף את כלי הדם הברכיאלי ולא באנדותל עצמו) יתכן ותקופת מעקב ארוכה יותר תחשוף האם הפגיעה באנדותל הינה קבועה או הפיכה.

הקידמה הטכנולוגית מאפשרת כיום מעקב אחר תפקוד האנדותל אף ליד מיטת החולה או במשרד הרופא, לדוגמא במכשיר ה- EndoPAT שהוא פיתוח ישראלי שאושר ע”י ה FDA . תוצאות המחקר הנ”ל מעלות את הצורך בעירנות הרופא ויתכן אף בצורך בבדיקת אנדותל חוזרת (אולי אחת לשנה) למעשנים פסיביים בילדות, ללא קשר למועד חשיפתם לעישון.

מקורות:

Juonala M, Magnussen CG, Venn A, et al. Parental smoking in childhood and brachial artery flow-mediated dilatation in young adults. The Cardiovascular Risk in Young Finns Study and the Childhood Determinants of Adult Health Study. Arteriosc Thromb Vasc Biol 2012;32:1024-31.

Suzuki T, Tomiyama H, Higashi Y. Vascular dysfunction even after 20 years in children exposed to passive smoking, Alarming results and need for awareness. Editorial. Arteriosc Thromb Vasc Biol 2012;32:841-2.

אבחנות: Cardiomiopathy & Cardiology, Smoking Related Disorders
קטגוריות: מאמרים

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)
בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]
התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]
טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]
טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)
טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.
סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]
אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]
הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.
פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק
מעכבי SGLT2 בטוחים באי ספיקת לב של מחלת לב מולדת במבוגרים (JACC)
מעכבי SGLT2 בטוחים ונסבלים היטב באי ספיקת לב הקשורה למחלת לב מולדת אצל מבוגרים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology
הבטיחות הקרדיווסקולארית של Romosozumab לעומת אנאלוגים ל-PTH בטיפול באוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)
מנתונים חדשים ממחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) לאוסטיאופורוזיס מלווה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לטיפול באנאלוגים ל-PTH. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Romosozumab הינו נוגדן המשמש לטיפול באוסטיאופורוזיס ובעל תכונות המשפיעות לטובה על בניית עצם. השימוש הקליני ב- Romosozumab מלווה בחשש מפני אירועים […]