בחולים לאחר טיפול קודם כנגד סרטן ריאות מתקדם תועדה הישרדות ארוכה בחצי שנה עם טיפול במעכב PD-1 במקום טיפול כימותרפי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-American Association for Cancer Research.
החוקרים דיווחו על תוצאות מחקר RATIONALE 303, אשר כלל חולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) עם ממאירות גרורתית או מתקדמת-מקומית, הישנות מחלה, או התקדמות מחלה במהלך או לאחר טיפול כימותרפי על-בסיס פלטינום, ללא מוטאציות EGFR או ALK.
המשתתפים חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול ב-Tislelizumab או Docetaxel והטיפול ניתן עד להתקדמות מחלה או רעילות לא-מקובלת.
למחקר היו שני תוצאי סיום עיקריים שכללו את ההישרדות הכוללת באוכלוסיה לפי כוונה לטפל ובחולים עם ביטוי PD-L1 של לפחות 25%. ניתוח הנתונים כלל 805 חולים (172 משתתפים בתת-קבוצה של חולים עם ביטוי גבוה של PD-L1), עם חציון מעקב של 19 חודשים.
מניתוח לפי כוונה לטפל עלה כי חציון משך ההישרדות הכוללת עמד על 17.2 חודשים עם Tislelizumab ועל 11.0 חודשים עם Docetaxel. בתת-קבוצה של חולים עם ביטוי PD-L1 של 25% ומעלה, הטיפול ב-Tislelizumab לווה בחציון הישרדות כוללת של 19.1 חודשים, לעומת 11.9 חודשים עם טיפול כימותרפי. שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר 12 ולאחר 24 חודשים היו גבוהים יותר בקרב מטופלים במעכב PD-1.
שיעור האירועים החריגים שהופיעו על-רקע טיפול היו דומים בין שתי זרועות המחקר, כאשר שיעור האירועים בדרגה 3 ומעלה (38.6% לעומת 74.8%). שיעור האירועים החריגים הקשורים בטיפול היו פחות נפוצים עם Tislelizumab (73% לעומת 93.8%, בהתאמה), כמו גם שיעור האירועים בדרגה 3 ומעלה (14.4% לעומת 66.3%, בהתאמה).
החוקרים מסבירים כי טיפול מונותרפי ב-Tislelizumab כקו-טיפול שני או שלישי כנגד NSCLC הדגים תועלת עקבית על-פני Docetaxel. לטיפול סבילות ופרופיל בטיחות סביר, התואם למעכבי PD-1/L1 אחרים.
מתוך כנס מטעם ה- American Association for Cancer Research
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!