Stroke

הנחיות חדשות בנושא דימומים מכיבים וממערכת העיכול העליונה (American College of Gastroenterology)

הנחיות עדכניות מטעם ה-American College of Gastroenterology מתמקדות בנושא אירועי דמם מכיבים וממערכת העיכול העליונה. חלק גדול מההמלצות דומות לאלו שפורסמו בהנחיות משנת 2012, אך ישנם מספר שינויים חשובים השמים דגש על חשיבות כלים לריבוד סיכון להפחתת אשפוזים של חולים בסיכון-נמוך ומועד ביצוע בדיקות אנדוסקופיות בחולים מאושפזים.

אחד השינויים העיקריים נוגע להרחבת מדד GBS (Glasgow Blatchford Score), העשוי לסייע בזיהוי חולים בסיכון נמוך מאוד להתערבות באשפוז, מניקוד אפסי בהנחיות של שנת 2012 לניקוד של 0-1 נקודות בהנחיות הנוכחיות. שינוי זה מרחיב את קבוצת החולים אותה ניתן לשחרר להמשך מעקב אמבולטורי.

מדד סף של 0 נקודות מזהה מעט מאוד חולים, למרות שהרחבת המדד לעד נקודה אחת מעלה את מספר החולים המשוחררים לביתם, קיים אתגר ביישום צעד זה בפועל, בעיקר בחדרי מיון. במרבית המקרים, מדד GBS דורש הזנת מידע באופן ידני, כאשר מעט מערכות בתי חולים יצרו מחשבון אוטומטי לחישוב GBS על-סמך הרשומות הרפואיות, אך דבר זה אינו נפוץ.

מסר מרכזי נוסף העולה מההנחיות העדכניות נוגע למועד ביצוע בדיקות אנדוסקופיות. ההנחיות משנת 2012 המליצו לשקול אנדוסקופיה בתוך 12 שעות בחולים עם מאפיינים קליניים בסיכון גבוה. ההנחיות החדשות ממליצות להשלים אנדוסקופיה בתוך 24 שעות ואינן ממליצות באופן ספציפי על ביצוע הבדיקה בתוך 12 שעות. אנדוסקופיה מוקדמת יותר עשויה להוביל להערכה פרוגנוסטית מדויקת יותר, אך עלולה גם להוביל לעליה בתמותה או סיבוכים. השינוי בהמלצה מבוסס על מחקר אקראי, מבוקר, אשר מצא כי לא הייתה תועלת מבחינת שיעורי התמותה לאחר 30 ימים לבדיקה אנדוסקופית שבוצעה בתוך 6 שעות מהייעוץ, בהשוואה לבדיקה שבוצעה בין 6 ועד 24 שעות.

מסר חשוב נוסף נוגע לשימוש במעכבי תעלות מימן לפני אנדוסקופיה. למרות שבהנחיות מ-2012 הומלץ לשקול עירוי מעכבי תעלות מימן לפני אנדוסקופיה, בהנחיות הנוכחיות מובהר כי אין תועלת ברורה מבחינת התוצאות הקליניות. הכותבים אינם ממליצים כנגד צעד זה מאחר ומלווה בירידה מתונה בצורך להשלים טיפול אנדוסקופי וכן קיימת תועלת תיאורטית כי הטיפול יסייע לחלק קטן מהחולים אשר אינם יכולים לעבור אנדוסקופיה מוקדמת.

המלצה זו עוררה מחלוקת מסוימת, בעיקר מאחר ומעכבי תעלות מימן משמשים לעיתים קרובות לפני אנדוסקופיה ובחלק מהמקומות בעולם לא ניתן לבצע אנדוסקופיה בתוך 24 שעות. לאור זאת, אנשי צוות רפואי רבים משתמשים במעכבי תעלות מימן באופן שגרתי לפני אנדוסקופיה. בנוסף, יש הוכחות טובות לפיהן בחולים עם כיבים וממצאים המעידים על סיכון גבוה לדימום יש מקום לטיפול אנדוסקופי וכי בחולים אלו יש תועלת למתן מינון גבוה של מעכבי תעלות מימן למשך שלושה ימים לאחר ההתערבות.

American College of Gastroenterology 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת מעי דלקתית מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי, דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים בחנו את הסיכון להפרעות נוירולוגיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית, עם הבדלים בתוצאות. מטרתם הייתה להשלימה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

  • השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סמנים בדם מהווים מנבאים בלתי-תלויים של תוצאות מחלת מעי דלקתית ועשויים לסייע בטיפול בחולים עם מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי סמנים בדם עשויים לשמש כיעדי טיפול בחולים עם מחלת מעי […]

  • טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית תחת טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו שונה משמעותית מזה שתואר בקבוצת ביקורת של חולים שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לזיהומים. מטרתם כעת הייתה לבחון […]

  • מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי בחולים עם מחלת צליאק סיכון מוגבר לתסמונת מעי רגיז זמן רב לפני ואחרי האבחנה של מחלת צליאק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הסיכון לאבחנה של תסמונת מעי רגיז בחולים עם מחלת צליאק, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים התבססו על נתונים משבדיה וזיהו 27,762 חולים […]

  • חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר מובהק סטטיסטית בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית וקשר מנה-תגובה לא ליניארי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין מחלת מעי דלקתית עדיין שנוי במחלוקת, בפרט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה