בסקירה קצרה זו אנו מציגים עיקרי ממצאים שהוצגו ב-ADA 2020 שהתקיים לפני מס’ שבועות העוסקים בקשר בין טסטוסטרון וסוכרת.

במחקר אחד (1) נבחן האפקט של טיפול בטסטוסטרון (TRT) למשך שנתיים על היארעות סוכרת במטופלים בסיכון גבוה שגוייסו מתוך תכנית שינוי סגנון חיים. מהמחקר עולה שבקרב המטופלים שקיבלו TRT הייתה ירידה של 40% בסיכון להתפתחות סוכרת שנבעה משיפורים במשקל ומסת גוף.

מחקר נוסף (2) שבחן את הקשר בין אי תפקוד של רקמת שומן בטנית וחסר בטסטוסטרון (TD) מצא שבגברים עם TD וסוכרת, הייתה שכיחות גבוהה יותר אל אי תפקוד רקמת שומן בהשוואה לסוכרתיים ללא TD , גם כאשר לא היה הבדל ברמות HbA1c או סוכר בצום. החוקרים מסיקים מכך ש-TD גורם להפרעות בתפקוד רקמת שומן בחולים סוכרתיים.

מחקר נוסף (3) בחן השפעת TRT ארוך טווח על הפוגה מסוכרת סוג 2 בגברים אם סוכרת סוג 2 בתנאי עולם אמיתי. החוקרים מדווחים כי 34.3% מהגברים השיגו הפוגה מסוכרת. (ירידה מרמות Hba1c של 8.7% ל-5.7%). לא נמצאו שינויים ברמות PSA . החוקרים מעריכים שהשגת ההפוגה מסוכרת נבעה בעיקר מירידה במשקל שהייתה למעלה מ-20 ק”ג בממוצע.

באופן דומה, מחקר נוסף (4) שבחן טיפול TRT ארוך טווח בחולי סוכרת עם TD בתנאי עולם אמיתי מצא שלאורך תקופת מעקב של כ-11 שנים, בקבוצת ה-TRT הייתה ירידה של 3.4% ב-HbA1c לעומת עליה של 3.3% בקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי TRT ארוך טווח בגברים עם TD וסוכרת משפר איזון גליקמי באופן ניכר ומובהק.

מחקר מעניין נוסף (5) שהוצג בכנס בחן את הקשר בין היפוגונדיזם ופרופיל ליפידים בחולי סוכרת סוג 2. החוקרים מדווחים ש-TRT ארוך טווח הוביל לשיפור בפרופיל הליפידים: ירידה ברמות LDL-C של 73 מ”ג/ד”ל בקבוצת ה-TRT לעומת עליה של 35 מ”ג/ד”ל בקבוצת הביקורת. במקביל הייתה עליה של 19 מ”ג/ד”ל ברמות ה-HDL (הכולסטרול ה”טוב”) בקבוצת ה-TRT לעומת ירידה של 12 מ”ג/ד”ל בקבוצת הביקורת.

מחקר נוסף שהוצג בכנס (6) בחן את השפעת ה-TRT על ירידה במשקל בגברים עם סוכרת סוג 2 היפוגונדיזם. החוקרים מדווחים על כך ש-TRT ארוך טווח (11 שנות מעקב) , בתנאי עולם אמיתי, השיג ירידה של 22 ק”ג בממוצע, לעומת עליה של 6.8 ק”ג בקבוצת הביקורת.

השפעה מעניינת נוספת של TRT על תפקודי כליות נבדקה אף היא (7) ונמצא שבקבוצת ה-TRT לאורך 8 שנות מעקב הייתה ירידה של 0.16 מ”ג/ד”ל ברמות הקריאטינין לעומת עלייה של 0.32 בקבוצת הביקורת. בקבוצת ה-TRT דווח על עליה ב- eGFRשל 9.8±1.4 mL/min/1.73 m² בהשוואה לירידה בקבוצת הביקורת של 22.3±1.3 mL/min/1.73 m . החוקרים מסכמים כי TRT ארוך טווח בגברים סוכרתיים עם היפוגונדיזם מונע התדרדרות בתפקוד הכלייתי.

אנליזה נוספת מתוך אותו מאגר נתונים (8) בחנה את ההשפעה של TRT ארוך טווח על הסיכון לתמותה ואירועים  קרדיווסקולריים (MACE) וסיבוכי סוכרת בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם היפוגונדיזם. נמצא ש-TRT הפחית אירועי תמותה (7% לעומת 27% בקבוצת הביקורת) , ללא אירועי אוטם שריר הלב ושבץ (בקבוצת הביקורת באופן ניכר : בקבוצת ה-TRT לא היה אף דיווח על MACE לעומת 31% ו-25% בקבוצת הביקורת.

מבחינת סיבוכי סוכרת , בקבוצת ה-TRT שיעור הרטינופתיה היה 3.4% לעומת 16.9% בקבוצת הביקורת, נפרופתיה 0.6% לעומת 4% , פולינוירופתיה 6.2% לעומת 54.8% , ורגל סוכרתית 0% לעומת 9.6% . החוקרים מסכמים כי TRT ארוך טווח מפחית באופן מובהק וניכר MACE וסיבוכי סוכרת.

לסיכום, ניתן לציין שהעדויות החדשות הללו מחזקות ותומכות בטיפול ב-TRT בגברים סוכרתיים עם היפוגונדיזם כאמצעי להפחתת השמנה, תחלואה , סיבוכים ותמותה. יש להעריך שעדויות אלה אף יובילו לעדכון ההנחיות לטיפול בחולי סוכרת עם היפוגונדיזם.

מקורות:

הערה- יש לציין שהמחקרים שהוצגו כאן נעשו בזריקות טסטוסטרון.