Thyroid Cancer

הפחתת מתח ואפקטיביות הטיפול – המלצה על שהייה במים בתהליך טיפולי/מאמר אורח מאת ד”ר עומר גלעדי

לא כל טיפול כולל התייחסות מקיפה גם להיבטי הגוף-נפש של המטופל וטכניקות להפחתת מתח, דיכאון, קשיי תפקוד שנובעים מהיבטים מנטאליים של ההתמודדות עם תהליכי ריפוי, ועוד.
זאת, בעוד כר נרחב של מחקרים מהשנים האחרונות, קושר בין שילוב שיטות להפחתת לחץ בקליניקה הטיפולית לבין תהליכי החלמה והתמודדות קצרים ויעילים יותר.

החל בתרגול יוגה באופן קבוע וכלה בהשתתפות בסדנאות מיינדפולנס המיועדות להפחתת מתחים (MBSR Mindfulness Based Stress Reduction), המלצת הרופא או המטפל על סביבות לנטרול מתחים לצד הטיפול בתסמינים עשויה לשפר את איכות הטיפול, לזרז את תהליך הריפוי ולהשפיע על איכות החיים של המטופל.

בשנים האחרונות, אנחנו רואים מגוון נרחב של אפשרויות לחוויות ממוקדות בהפחתת מתחים. מעניינת במיוחד היא האפשרות לנטרול מתחים במים ללא משקל הגוף, וללא רעשי העולם החיצוני. מסתבר, שהשהייה במים היא בעלת תכונות מנטרלות מתח גם כאשר המדובר באמבט ביתי חמים ונינוח, אחת לשבוע למשך 10 דקות לפחות.

במאמר נסקור את השהייה במים כדרך להפחית מתחים, את האפשרויות הטיפוליות לשהייה במים, ואת התועלת בשיטה זו לפתולוגיות שונות.

בקצרה תגובת הסטרס והשפעתה על כל תהליך של ריפוי

מתח היא תגובה טבעית של הגוף למצב המתפרש כאיום או סכנה. מוערך כי מעל 80% מכלל הביקורים אצל רופאים, נובעים מסיבות המקושרות לדחק, מתח, או סטרס (5). מתח ידוע כמקושר למספר רב של פתולוגיות, ביניהן מחלות לב ויתר לחץ דם, הפרעת חרדה, מחלות עורקים כליליות, סרטן, מחלות של דרכי הנשימה (כמו אסתמה), מחלות על רקע אלרגי (כמו סרפדת או אורטיקריה), מחלות כשל חיסוני (כמו זאבת), ועוד (5). מתח גם מקושר להפחתה ביעילות ההתמודדות עם תהליכי ריפוי החל מהתמודדות עם פציעה, וכלה בהתמודדות עם המתח הנלווה לאבחון מחלה או אשפוז (7).

ההשפעה של השהייה במים מנגנוני ההתרגעות של הגוף

האיכויות הייחודיות של המים כתווך המקיף את הגוף, מאפשרות סביבה בעלת יתרונות שקשה להתחרות בהם, להפחתת לחץ. השהייה שמטרתה הפחתת לחץ במים, קיבלה כינויים רבים לאורך השנים ביניהם “בלניאותרפיה” (האיכויות התרפויטיות של שהייה באמבט)` “הידרותרפיה” (פירוש מילולי: ריפוי בתוך מים, מבוצע בטכניקות רבות ושונות); “וואטסו” (טיפול באמצעות תנועות ולחיצות בציפה במים); ולאחרונה גם “מדידייב” (מדיטציית מיינדפולנס מתחת למים). גם אם נתעלם מאיכות ותועלת התהליכים השונים המבוצעים במים עצם השהייה במים היא בעלת תכונות תרפויטיות:

·         הלחץ ההידרוסטטי המופעל על הגוף בתוך המים גדל, ומספק “הילה” של תמיכה מורגשת מסביב לגוף אשר במים, מקל על מציאת יציבות (גם אצל חולים שמתקשים ללכת או לשמור על שיווי משקל, למשל), ומשפיע על זרימת הדם ועל מערכת הנשימה

·         כוח הציפה ש”דוחף” את הגוף אל מעל המים, מאפשר אבדן של עד 90% ממשקל הגוף בשהייה במים. העומס על המפרקים, השרירים והעצמות פוחת מיידית, וכאבים הנובעים מעומס פוחתים

·         התנגדות המים התנועות המבוצעות כנגד ההתנגדות הטבעית של המים מאפשרת תנועות איטיות ו”ארוכות” יותר. מעבר לחיזוק השרירים בעבודה מול אותה התנגדות ישנו ערך מפחית מתח בנוחות שבשמירה על התנוחה או הגוף הנישא במים, ללא הפעלת כוח או תנועה יזומה

·         מאפייני המים: על פי המחקרים שבדקנו, סביבת מים אופטימאלית לריפוי והפחתת מתחים תהיה בטמפרטורה של 33-35 מעלות צלזיוס, וכמובן בבריכה מטופלת, ובה מערכות חיטוי וסינון מים, מערכות בקרה לרמת החומציות (ה PH) של המים, ומערכת בקרת טמפרטורה לשמירה על חום אופטימאלי של מי הסביבה הטיפולית

על פי מטה-אנליזה שבוצעה בשנת 2014 וחקרה את כלל ההשפעות הגופניות של השהייה במים על הגוף (6), עלו השפעות אלו לאחר שהייה במים בטמפרטורה של כ 32 מעלות צלזיוס, למשך כשעה:

·         קצב הלב פחת בכ 15%, הספק זרימת הדם עלה בכ 30%

·         לחץ הדם הסיסטולי פחת בממוצע ב 11%, לחץ הדם הדיאסטולי פחת בממוצע בכ 12%

·         רמת האנזים רנין (האחראי על בקרה על משק המים, נפח הדם ועוד) בפלזמת הדם פחתה בכ 46%

·         רמות הקורטיזון (הורמון המתח) בדם ירדו בכ 34%

·         ריכוזי האלדוסטרון (הורמון סטרואידי שמשפיע על לחץ הדם) בדם פחתו בכ 17%

·         עליה של מעל 100% בפעילות מערכות הסינון בכליות (שיתון או דיורזיס)

·         שיפור של כ 60% בפעילות מערכת הנשימה, בעיקר בשל הלחץ ההידרוסטטי על הגוף (על כן, תרגילי נשימה ומדיטציה עם מיקוד בנשימה הם יעילים במיוחד בתווך מימי)

·         החזר ורידי מוגבר במים

·         השפעות נפשיות: המחקר מתאר השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, הנמשכת לא רק במהלך השהייה במים אלא גם בדקות שלאחר היציאה מן הבריכה. לאורך זמן, שהייה במים לצרכי הירגעות, מפחיתים עייפות, דיכאון (גם קליני), חרדה, ועוד

השהייה במים חמימים והשפעה על מערכות הגוף

פעילות כלל מערכות הגוף מושפעת מן השהייה במים, הנה כמה דוגמאות, על פי מטה-אנליזה שבוצעה בשנת 2014 (6):

מערכת הלב וכלי הדם

מטופלים שסבלו מאי ספיקת לב כרונית (CHF) הדגימו שיפור בפעילות מערכת הלב וכלי הדם, לאחר 15 דקות במים בטמפרטורה של כ 30 מעלות. רמות הליפופורוטאין (חלבון המשמש נשא של הכולסטרול בדם) והכולסטרול מסוג LDL פחתו, ונצפתה עליה ברמות ה”כולסטרול הטוב” (HDL) מדדים המשמשים מנבאים למחלת לב איסכמית. כמו כן, כאמור, נצפתה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

מערכת הנשימה

השהייה במים בטמפרטורה גבוהה מ 20 מעלות, מאפשרת עלייה בנפח צריכת החמצן לדקה. השיפור בנשימה מושג הן בשל הלחץ ההידרוסטטי והן בשל טמפרטורת המים. השהייה במים היא מועילה במיוחד לתרגול נשימה איטית (למשל, כעוגן באימון מדיטציה), וכן כחוויה טיפולית לחולים במחלות נשימה (כמו COPD או אסתמה), בזמני הפוגה מהתקפים.

מערכת העצבים

מחקרים מראים שיפור בתפקוד מערכת העצבים הפרא-סימפתטית, היא מערכת העצבים הפועלת בזמני רגיעה, בשהייה במים חמימים במשך 10 דקות או יותר.

הקשר בין שהייה במים לבין מחלות ופתולוגיות שונות

מגוון מחקרים בדקו ומצאו קשר בין שהייה נינוחה במים חמימים למשך 10 דקות לפחות, לבין התמודדות טובה יותר עם פתולוגיות שונות, הנה כמה דוגמאות:

·         במאמר שבחן שהייה ותנועה במים לחולי טרשת נפוצה (MS), נמצא שיפור ברמות הכאב ובתסמיני המחלה הנוספים, ביניהם דיכאון, עייפות, ותחושת חוסר אונים. השיפור הודגם לאחר 20 מפגשים שבועיים, ונשמר גם עשרה שבועות לאחר תום המחקר (4)

·         במאמר שסקר 197 מחקרים בנושא השפעת השהייה במים על חולי טרשת נפוצה (MS), נמצא כי יש קשר בין השהייה במים להפחתת כאב, גמישות המפרקים, קיצור קשיחות המפרקים האופיינית לבוקר, ושיפור המצב הנפשי כולל תסמינים של דיכאון ותשישות (1)

·         מחקר שבדק את השפעת השהייה במים על חולי פיברומיאלגיה, מצא גם הוא כי שהייה של לפחות 10 דקות במים חמימים, מפחיתה את עוצמת הכאב במהלך השהייה במים וגם לאחריה, משפרת תסמיני מתח נפשי, דיכאון, ומפחיתה תשישות וחוסר יכולת לתפקד

·         פתולוגיות נוספות שנמצאה הטבה בתסמיניהם לאחר שהייה במים: תסמונת המעי הרגיז ובעיות בתפקודי מעיים; אוסטיאופורוזיס; פרקינסון; ואף החלמה לאחר ניתוח

·         נמצא קשר מובהק ברוב המכריע של המחקרים, בין שהייה במים לבין הפחתה בתסמיני דיכאון, עייפות, מתח ולחץ, קשיי שינה, ואפילו שיפור בזיכרון

המלצה טיפולית להפחית מתחים בשהייה במים

בשנים האחרונות, נושא הפחתת המתח לצד ההליך הטיפולי המתייחס לתסמינים, מדובר רבות, ובעוד לא תמיד נוכל להשיג הפחתת מתח לטווח ארוך במהלך המפגש בקליניקה הטיפולית חשוב לדון באפשרויות להפחתת מתחים עם המטופל, באמצעות טיפולים מתאימים, שינויים הולמים בשגרת החיים וליווי מקצועי בנושא. במאמר זה הוצגה האפשרות של שהייה במים כדרך אפקטיבית להפחתת מתחים, גם ללא תהליך מודע או שיחתי (כמו מפגשים עם פסיכולוג או עם פסיכותרפיסט).

השילוב של טיפול נקודתי לצד התייחסות נרחבת למצב הנפשי של המטופל, ומתן אפשרויות למענה גם להיבטים הנפשיים של התמודדות עם כל מחלה, ביניהם מתח, תשישות, תחושת חוסר אונים, דיכאון ברמות שונות וכדומה ייעל את הטיפול ויאפשר תהליך החלמה קצר יותר, וחזרה מהירה יותר לשגרת חיים בריאה.

כפי שניראה בסקירת המחקרים, ההמלצה לשילוב טיפולי מים מפחיתי מתח בתהליך הטיפולי עשויה להסתפק באמבט חמים פעם או פעמיים בשבוע ניראה כי השהייה במי האמבט הם בעלי השפעה מרפאת ומפחיתת מתח מספקת. שהייה במים חמימים המלווה בהיבטים טיפוליים יותר עשויה להתאים לחלק מהמטופלים, יותר מאשר רק שהייה באמבט.

הכותבת מטפלת פרא-רפואית המתמחה בטיפולי גוף-נפש, בעלת דוקטורט בחקר ההשפעה של מיינדפולנס על טיפולי פריון, ומנהלת התכנים הטיפוליים במתחם מדידייב למדיטציית מיינדפולנס מתחת למים

אתר: www.medidive.co.il

פייסבוק: https://www.facebook.com/medidiveIsrael

יוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=Fp9d894vj9Q

מקורות

1.       Al-Qubaeissy , Khamis Y., Fatoye , Francis A., Goodwin , Peter C. and Yohannes , Abebaw M. (2013) “The Effectiveness of Hydrotherapy in the Management of Rheumatoid Arthritis: A Systematic Review”, Musculoskelet. Care 11 (2013) 318

2.       Benfield, Rebecca D., Hortobágyi , Tibor, Tanner , Charles J., Swanson , Melvin, Heitkemper Margaret M., and Newton, Edward R. (2014) “The Effects of Hydrotherapy on Anxiety, Pain, Neuroendocrine Responses, and Contraction Dynamics During Labor”, Biol Res Nurs. 2010 Jul; 12(1): 2836.

3.       Broadbent, Elizabeth, Kahokehr, Arman, Booth, Rojer J., Thomas , Janine, Windsor, John A., Buchanan, Christina M., Wheeler, Benjamin R. L., Sammour, Tarik, and Hil, Andrew G (2012), “A brief relaxation intervention reduces stress and improves surgical wound healing response: A randomized trial”, Journal of Brain, Behavior, and Immunity, 26 (2012), 212-217

4.       Castro-S ´ anchez , Adelaida Marıa, narrocha , Guillermo A., Lara-Palomo , Inmaculada, Saavedra-Hernandez, Manuel, Arroyo-Morales, Manuel, and Moreno-Lorenzo, Carmen (2011) “ Hydrotherapy for the Treatment of Pain in People with Multiple Sclerosis: A Randomized Controlled Trial”, Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine Volume 2012, Article ID 473963

5.       Keegan , Lynn (2003), “Therapies to reduce stress and anxiety”, Critical Care Nursing Clinics of North America 15 (2003) 321 327

6.       Mooventhan, A. and Nivethitha, L (2014) “Scientific Evidence-Based Effects of Hydrotherapy on Various Systems of the Body”, North American Journal of Medical Sciences 2014 May; 6(5): 199209.

7.       Sirois, F.M., Molnar, D.S. and Hirsch, J.K. (2015) “Self-Compassion, Stress, and Coping in the Context of Chronic Illness. Self and Identity”, 14 (3). 334 – 347. ISSN 1529-8876

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם דיכאון המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך קיים סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים, אשפוזים חוזרים והתערבויות ניתוחיות נוספות. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Readmissions Database בין 2016 עד 2019 וזיהו חולים עם אבחנה של דיכאון. הם אספו נתונים […]

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

  • צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]

אחיות ואחים יקרים,

לרגל יום האחיות והאחים המצוין היום, 16 באפריל 2024, אנו מצדיעים לכם ומוקירים את פועלכם.

אתם, הגיבורים שנלחמים על חייהם של חיילים ושל אזרחים, ולא משנה באילו תנאים, וזאת באומץ, בגבורה וללא פשרות, ראויים לכל הערכה.
תודה רבה בשם חברת e-Med ובשם המדינה כולה.