מאמרי מערכת

חידושים בטיפול בתת פעילות בלוטת יותרת התריס/מאמר אורח מאת ד''ר ילנה סגל

30/10/2017

איכות חייהם של מטופלים הסובלים מתת פעילות של בלוטת יותרת התריס נפגמת באופן חריף עקב האתגר הקשה שלהם ושל הרופאים האנדוקרינולוגים המטפלים בהם לאזן את רמות הסידן בדם. בלוטות יותרת התריס הן ארבע בלוטות אנדוקריניות קטנות בצוואר המייצרות הורמון האחראי על ויסות רמות הסידן והפוספט בגוף. חוסר פעילות של בלוטות אלו מסיבה כלשהי גורם להעדר יצור והפרשת הורמון הנקרא הורמון הפאראתירואיד, או בצורה המקוצרת- PTH.

תת פעילות בלוטות יותרת התריס הינו מצב רפואי בקרב אנשים שגופם מפריש רמות נמוכות באופן חריג של הורמון ה- PTH, או שאינו מופרש בכלל, ואמון על וויסות רמות הסידן והזרחן בגוף.

מהו סידן?

סידן הוא מינרל הדרוש לבנייה, חיזוק ושמירה על עצמות הגוף. הוא ממלא תפקיד חשוב בקרישת הדם, בעיצור הורמונים שונים ובינם-אינסולין, בתפקוד תקין של הלב ומערכת העצבים, בהגנת השיניים מפני עששת ובמניעת יתר לחץ דם וסרטן המעי הגס. רוב הסידן בגוף -99%-  מצוי בשלד ובשיניים והשאר בדם וברקמות. מאחר והסידן נתון במצב מתמיד של הריסה ובניית העצם, הרי שהתהליך מלווה בקליטתו על ידי העצם ובהפרשתו ממנה.

מהי המחלה?

מדובר במחלה נדירה, הערכה היא שבישראל קיימים כ-400 חולים בה.

המחלה נגרמת לאחר שהבלוטות הפהרהתירואיד נפגעות מסיבה כלשהי ולא מפרישות כמות נאותה של הורמון ה- PTH , דבר המתרחש לרוב כתוצאה מהסרת הבלוטה בניתוח, פגיעה בבלוטות בזמן ניתוח צוואר בכ- 25% מהמקרים- כתוצאה ממחלות אוטואימוניות או מולדות. לחולים אלו רמות סידן נמוכות בדם, דבר המתבטא בחוסר תחושה, עקצוצים, עוויתות של השרירים, פרכוסים, התכווצויות, שיבושים בקצב הלב. מחלה זו קשורה גם בסיבוכים לטווח ארוך כמו נזק לכליה עקב יווצרות אבנים בכליה, התפתחות קטרקט והסתיידוית ברקמות הרכות. אנשים להם רמות סידן נמוכות בדם צרכים לעבור בירור מתאים ולאחר אבחון להתחיל טיפול בהקדם.

השלכות המחלה:

ראשית, המחלה כשהיא לא מטופלת פוגעת משמעותית באורח החיים. החולים סובלים מעייפות, חולשה, תחושת נימול וחוסר יכולת להתרכז – תופעות אלה חריפות עד לכדי כך שהן לא מאפשרות לחולים לתפקד בפעילויות יום יומית פשוטות. כמו כן, רמות סידן נמוכות מאוד יכולות לגרום להתפתחות פרכוסים, הפרעות קצב לב והפרעות נשימה, אשר במקרים קיצוניים עלולים לגרום אף למוות. את המחלה ניתן לאבחן בעזרת בדיקות מעבדה שמראות רמה נמוכה של סידן, רמה גבוהה של זרחן ורמה נמוכה של הורמון ה- PTH. לאחר אבחון המחלה, החולים מקבלים טיפול בתוספי סידן וצורה פעילה של ויטמין D, המאזנים את רמת הסידן בדם. ישנם מטופלים שאינם מגיעים למצב של איזון מספק ונשארים ללא מענה טיפולי נאות למרות הטיפול המקובל.

אופציות טיפוליות:

הטיפול הסטנדרטי כולל נטילת כדורי סידן, לעיתים במינונים גבוהים, בשילוב עם צורה פעילה של ויטמין D- אלפא D3 ותוסף מגנזיום. לאחרונה, אושר טיפול תחליפי בהורמון ה- PTH  האנושי המיוצר בהנדסה גנטית - תרופה בשם נטפארה  ( (NATPARA המשווקת על ידי ניאופרם, הניתנת בהזרקה עצמית פעם ביום . קיימים ארבעה מינונים שונים. הטיפול החדש מאפשר איזון טוב יותר (1) של המחלה וירידה בסיכוןלייצרות אבני כליה, תוך ירידה במינוני תוספי סידן ואלפא 3D( 2) תכשיר זה קיים ורשום במשרד הבריאות בארץ, וזמין בשלב זה למטופלים בעלי ביטוח בריאות פרטי. התכשיר הוגש להכללה בסל הבריאות לשנת 2018 בתקווה שייכנס ויאפשר מענה טיפולי לכלל החולים בישראל.

ד"ר ילנה סגל, רופאה בכירה, מכון אנדוקרינולוגיה סוכרת ומטבוליזם ברמב"ם.

 

1.    Marcucci G, Della Pepa G, Brandi ML. Natpara for the treatment of hyperparathyroidism. Expert Opin Biol Ther,Nov, 1417-24, 2016.

2.    Mannstadt M, Clarke BL, VokesT, Brandi ML, Ranganath L, Fraser WD, Lakatos P, Bajnok L,  Garceau R,  MosekildeL,  Lagast H,  Shoback D,   Bilezikian JP. Efficacy and safety of recombinant human parathyroid hormone (1–84) in hypoparathyroidism (REPLACE): a double-blind, placebo-controlled, randomised, phase 3 study   Lancet Diabetes Endocrinol.Dec, 275-83 2013

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני