Trauma

ההשפעה של טיפול בקומדין על שיעורי התמותה בפצועי טראומה (Emerg Med J)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Emergency Medicine Journal עולה כי טיפול בקומדין לפני פציעה הינו גורם מנבא בלתי-תלוי לתמותה בקרב פצועי טראומה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להגדיר את הקשר בין טיפול בקומדין לפני-פציעה ובין תמותה במדגם גדול של פצועי טראומה באירופה.

מדובר במחקר רב-מרכזי, שהתבסס על נתונים מפצועי טראומה שטופלו באירופה (בעיקר אנגליה וויילס). מדובר במאגר נתונים אודות חולים שטופלו בין השנים 2009-2013, כאשר ניתוח סטטיסטי שימש להגדרת יחס הסיכויים לתמותה על-רקע טיפול בקומדין לפני הפציעה.

מדגם המחקר כלל 136,617 מבוגרים לאחר פציע טראומה (2009-2013), כאשר 499 דיווחו על טיפול בקומדין בעת הפציעה. טיפול בקומדין לפני הפציעה לווה בשיעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית 30 ימים לאחר הפציעה, בהשוואה לאלו שלא נטלו קומדין. לאחר תקנון לגיל, חומרת פציעה ומדד GCS (Glasgow Coma Scale), החוקרים זיהו קשר בין טיפול בקומדין ובין שיעורי תמותה מוגברים בפצועי טראומה (יחס סיכויים מתוקן של 2.14). בתת-קבוצה תואמת, 22% מפצועי הטראומה תחת קומדין הלכו לעולמם, זאת בהשוואה ל-16.3% מאלו שלא נטלו קומדין והיו בגיל, חומרת פציעה ומדד GCS דומים (יחס סיכויים מתוקן של 1.94).

החוקרים מסכמים וכותבים כי על רופאים המטפלים בפצועי טראומה המטופלים בקומדין להיות מודעים לסיכון המוגבר באוכלוסיה זו.

Emerg Med J. 2015;32(12):916-920

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה