חדשות

הפרטים הרפואיים מאחורי סיפור ההצלה של שחקני הכדורגל בתאילנד (N Engl J Med)

09/04/2019

 

במכתב שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מפרטים הכותבים כיצד הצוות הרפואי טיפל ב-12 שחקני הכדורגל הצעירים והמאמן שלהם אשר נלכדו במערה בתאילנד. אמנם סיפור ההצלה זכה להד תקשורתי,אך הפרטים אודות הטיפול הרפואי שניתן ללכודים לפני, במהלך ולאחר ההצלה, לא היו ברורים.

 

בתחילה, המומחים סברו כי הבנים יידרשו להישאר במערה למשך מספר חודשים עד תום עונת המונסון, אך בעקבות המשך מזג האוויר עלה חשש מפני ירידה ברמות החמצן במערה ולכן תוכננה תכנית לחילוץ מהיר של הצעירים.

 

הצוות המחלץ כלל 50-60 רופאים ולמעלה מ-100 אנשי צוות רפואי, אשר עבדו כל יום, לצד צוות גיבוי שהיה בכוננות מסביב לשעון. אחד החששות העיקריים היה מפני היפותרמיה, מאחר והבנים נחשפו במשך כשעתיים למים בטמפרטורה של כ-20 מעלות צלזיוס כאשר צוות הצוללנים העביר אותם ליציאה. במהלך מבצע ההצלה, שניים מהם פיתחו היפותרמיה קלה, אחד ביום הראשון והשני ביום השני למבצע.

 

בתחילה, החשש הגדול ביותר נגע ליום השלישי, מאחר והקבוצה האחרונה כללה בנים צעירים וקטנים יותר מהאחרים. עם זאת, העברתם הייתה מהירה מאוד ואף אחד מהם לא פיתח היפותרמיה מאחר והקבוצה הכירה היטב את הפרוטוקול בשלב זה.

 

לאור המסלול הארוך לכל כיוון לפתח המערה, אשר חלקו הגדול מתחת לפני המים ודרך מעברים צרים ומוצפים, הצוות חשש גם מפני התקפי חרדה של הבנים. לאור זאת, כל בן קיבל טיפול פומי ב-Alprazolam במינון 0.5 מ"ג וזריקה של אטרופין לתוך השריר, לאחריה ניתנה זריקה לתוך השריר של קטמין.

 

טשטוש היה לא אופייני למבצע הצלה כזה, אך מדובר היה באחת ההחלטות שהתקבלו באתר אשר היו בהחלט סבירות. הבנים מעולם לא צללו ולאחר ששהו למעלה משבוע לבד במערה, ללא מזון ועם מעט מאוד מים לפני שנמצאו, מצבם הנפשי היה מקור לדאגה. קטמין היווה בחירה מצוינת לטשטוש מאחר וניתן לתת בזריקה לשריר ולכן ניתן לתת מתחת למים דרך חליפה רטובה, גם אם המטופל מחוסר הכרה. קטמין הצליח לטשטש את הנערים היטב בכדי להבטיח כי השרירים שלהם יהיו רפויים במהלך ההעברה וכך הצוללנים יכלו לשאת אותם הרחק ממקור הסכנה.

 

בנוסף, קטמין הינו התכשיר היחיד היכול עדיין לשמור על לחץ הדם והנשימה לאורך המסע. מאחר ומדובר בתכשיר המכווץ כלי דם ופוגע ברעד, לכן מלווה בירידה קטנה בטמפרטורת ליבה ומהווה אפשרות טובה במצבים בסיכון להיפותרמיה.

 

החליפות של הנערים לא היו טובות מאוד מאחר ולא התאימו להן בעקבות הירידה במשקל לאחר שלא אכלו במשך שבוע. בנוסף, לצוות הצוללנים לא היו מסיכות פנים בגודל המתאים לילדים ועל הצוללנים היה להדק את המסכות ככל הניתן, מתוך חשש כי לאור הטשטוש שניתן להם במקרה של כישלון, הילדים עלולים לטבוע.

 

הילד השני שחולץ פיתח היפותרמיה קלה (חום גוף של 34.8 מעלות צלזיוס) ביום הראשון, חלקית בשל תיאום לא-יעיל של הצוות המחלץ, אי-נקיטת אמצעים הולמים ובלבול במהלך התהליך. לאור זאת, הצוות פיתח את פרוטוקול Thailand Cave Rescue Protocol: ABC+H (Airway, Breathing, Circulation, Hypotheramia).

 

במהלך החילוץ וההעברה לבית החולים, הצוות השתמש בשמיכות, שמיכות חימום, עטיפה של כל הגוף באמצעות רדיד ומייבש שיער בכדי לשמור על חום הגוף של הילדים. בנוסף, כל ילד קיבל בולוס של סליין רגיל מחומם, לאחריו ניתן עירוי של 150-200 מ"ל/שעה עד שהיו יציבים המודינאמית.  איש צוות רפואי בדק את הטמפרטורה של הילדים כל חמש דקות, עד שזו הגיעה להגיע ל-35 מעלות צלזיוס ומעלה במהלך ארבע מדידות עוקבות.

 

הכותבים מסבירים כי כל אלו שהיו בשטח פעלו היטב בתחום המומחיות שלהם. כל הרופאים ניסו להשתמש ביכולתם ובמומחיותם בתחומים שונים בכדי להתגבר על כל המכשולים במהלך מבצע זה.

 

N Engl J Med. Published online April 3, 2019

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני