הודעת משה”ב

יום השחפת העולמי יתקיים בתאריך 24.3.16. המחלקה לשחפת ואיידס עורכת כנס ארצי בנושא “שחפת עמידה ועמידה ביותר (MDR/XDR) התמודדות בעולם ובארץ” שיתקיים ביום רביעי 23.3.2016 במרכז הכנסים ברמת אפעל.

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי מספר החולים בשחפת עמידה בעולם כ-480 אלף אנשים בקירוב. בישראל מתגלים בכל שנה  מקרים בודדים בלבד. עם זאת, משרד הבריאות וקופות החולים משקיעים מאמצים רבים לאבחון, מעקב וטיפול בחולים אלו כחלק מהתוכנית הלאומית למיגור השחפת, כדי לאפשר להם נגישות לטיפול אפקטיבי.

נטילת טיפול תרופתי לשחפת באופן לא סדיר, עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות לטיפול בשחפת: Isoniazidו- Rifampicin  או לתרופות נוספות.

כמו כן, ישנם ברחבי העולם דיווחים על מקרים של שחפת עמידה לרוב התרופות הקיימות כיום (XDR-TB Extremely drug resistant). דבר זה מגביל מאוד את אפשרויות הטיפול בחולים שנדבקו בחיידק זה. תופעה זו קיימת ברוב מדינות העולם וגם בישראל.  בישראל אותרו מקרים בודדים של זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות.

המחלקה לשחפת ואיידס, בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, כדי להמשיך ולספק מענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר.

מאמצים אלה נושאים פרי ולראיה, בשנת 2013, ארגון הבריאות העולמי ציין את התוכנית הישראלית לטיפול בחולי שחפת עמידה כ”סיפור הצלחה”.

נושאים אלה והתמודדות עם אתגרים נוספים ידונו במסגרת כנס יום השחפת 2016, בהשתתפות   נציג מהמטה של ארגון הבריאות העולמי ד”ר דניס פלזון (Dr. Dennis Falzon).

שחפת – היסטוריה ואפידמיולוגיה

ב- 24 במרץ 1882, הודיע ד”ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת Mycobacterium Tuberculosis)). באותה תקופה גרמה המחלה  למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. משנות ה- 80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. ב- 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency). בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-?1996 שר הבריאות בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), הגדיר את השחפת לפי לשון החוק “כמחלה מידבקת מסוכנת”. ומשנת 1997 פועלת בישראל, התכנית הלאומית למיגור השחפת.

מאפייני הטיפול בשחפת

על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות משך שישה חודשים, לכל הפחות. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ- 90% מהחולים. אי-השלמת הטיפול עלול לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע”י ארגון הבריאות העולמי והמאומצת ע”י משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (Directly Observed Treatment Short-course). 

נתונים על מחלת השחפת בעולם ובישראל: ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2014 חלו בשחפת 9,6 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה דרומית לסהרה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט.

במהלך שנת 2014 דווח למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות על 366 חולי שחפת חדשים בישראל.  מרבית החולים החדשים (כ-82%) נולדו מחוץ לישראל. מכלל החולים המדווחים, כ-50% התגלו בקרב אנשים שאינם אזרחי ישראל. שיעור ההיארעות בכלל האוכלוסייה בשנת 2014 הינו 4.4 ל-100,000 אוכלוסייה.

משנת 1997 מופעלת בישראל התוכנית הלאומית למיגור השחפת ע”י משרד הבריאות בשיתוף ארבע קופות החולים. המחלקה לשחפת ואיידס בשירותי בריאות הציבור מנהלת את התוכנית בשיתוף עם מספר גורמים המטפלים: תשעה מרכזים ייחודיים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש”חים), שתי מעבדות שירות ייחודיות, מחלקת השחפת בביה”ח שמואל הרופא, ובפיקוח כל לשכות הבריאות. לב התוכנית הוא מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות, בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים במשרד ומחוצה לו, פועלים לאיתור מקרי תחלואה הן באזרחי ישראל והן בקרב תושבים שאינם אזרחי ישראל. ישנה סדרה של נהלים במספר רב של נושאים הקשורים למניעה וטיפול במחלת השחפת כולל נהלים עדכניים על דרכי התמודדות עם תחלואת בשחפת בבתי חולים כלליים ובאתרים בהם ישנו שיעור גבוה של אוכלוסייה בסיכון יתר.