הודעת דוברות הכנסת

משרד הבריאות: בחורף רוב בדיקות הקורונה יבוצעו בקהילה

זאת כדי להקל את העומס במעבדות. כך נחשף בוועדת הקורונה. יו”ר  הוועדה יפעת שאשא-ביטון: יש לשלב שיפור תנאי השכר לעובדי המעבדות  עם הקלת העומס ע”י שימוש במיכשור וטכנולוגיות מתקדמות.

כל נתוני התחלואה בקורונה, ירידה או התגברות תלויים בבדיקות הרפואיות, ואלו נעשות במעבדות, הקורסות מעומס עבודה. ועדת הקורונה בכנסת, שבה היום (שני) ודנה במספר העובדים, בשכרם ובעומס עליהם. לדברי יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) יש לאייש בהקדם האפשרי את תקני כוח אדם למעבדות, ולהעניקם לתקופה ממושכת. “קשה לגייס כוח-אדם בתנאי שכר כאלו, בתנאי עבודה כאלו לזמן מוגבל של חצי שנה”. בנוסף קראה יו”ר הוועדה למשרד הבריאות “לקיים שיח אמיתי עם ראשי ואנשי המעבדות בעת בניית תכניות עתידיות להתמודדות עם משבר הקורונה, וכן לבנות תכניות מערכתיות כוללות ולא נקודתיות”. שאשא-ביטון הדגישה כי ההיערכות חייבת לשלב את שיפור תנאי השכר של העובדים עם הקלת העומס במעבדות ע”י שימוש במיכשור וטכנולוגיות מתקדמות. “מיכשור שכזה לא יחליף את עובדי המעבדות והרופאים המומחים אך יקל עליהם. על משרד הבריאות לעביר לוועדה נתונים מלאים על חלוקת התקנים בין המוסדות השונים, רמת השכר והפריסה הארצית שלהם”.

אסתר  אגמון, יו”ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, הדגישה כי אמנם הובטחו 200 תקנים לעובדי מעבדות, אך רק 40 מהם אוישו, בגלל הקושי לגייס עובדים נוספים, עקב השכר הירוד. משנת 1995 לא עודכן שכר עובדי המעבדות, בעוד שבאותה השנה העובדים היו בעלי תואר ראשון – הרי שהיום הם ד”ר או פוסט-דוקטורט אך השכר לא השתנה. המעבדות נושאות יותר ויותר בנטל התשובות לחולים, כיוון שהרפואה מתאימה את עצמה יותר ויותר לעולם הגנטי. תנאי ההסמכה לעובד מעבדה כוללים לימודים ממושכים, התנסות, בחינה ע”י בכיר וליווי-צמוד עד שיוכל לחתום על תוצאות בדיקת מעבדה. לדבריה, ב-2019 עזבו כ-20% מעובדי המעבדות, כך שלמשבר הקורונה נכנסו המעבדות בתקן חסר. “משרד הבריאות העלה את השכר ב-25 לעובדי מעבדות העוסקים בקורונה, ובתנאי שיעבדו 235 שעות בחודש, במקום 175 שעות. הקורונה מתוקשרת אך הסכם זה צריך להיות רוחבי לכל עובדי המעבדות”.

כרמל פלדמן-אבוטבול, ראש תחום ענפי הכימיה בהתאחדות התעשיינים, ציינה את העומס במעבדות בגלל הקורונה, את הבדיקות הייעודיות למעבדות-מורשות-בלבד, וקראה להפנות בדיקות קורונה ובדיקות-דם לעמדות אחרות כדי להקל מעל המעבדות. אגמון התנגדה להצעה זו, בגלל הצורך להקפיד על רמה גבוהה ומדויקת של אמינות הבדיקות.

חיים הופרט, מנהל אגף כלכלה במשרד הבריאות, סיפר על הבטחת שר הבריאות לנציגי המעבדות לקדם את מעמד שכרם. והבטיח לבדוק את השכר במעבדות הפרטיות. המדינה משלמת מענק לעובדי מעבדות הקורונה, ולקראת החורף והעליה בתחלואה הצפויה נערך המשרד להגדלת כוח האדם במעבדות. ורוב הבדיקות יבוצעו בקהילה כדי להקל על העומס.

שרה לוי-שרייר, סמנכ”לית טכנולוגיות בחברת ההזנק CTO שפיתחה מכשיר לבדיקות דם, ומספק תוך דקות תוצאות מהימנות ומיועד לשימוש בקהילה, בקופות החולים, במרפאות לאם ולילד ובבתי אבות. היא יכולה להבחין בין חולי קורונה הזקוקים לאשפוז, לבין אלו היכולים לשהות בבידוד ביתי. המכשיר אושר בארה”ב ובישראל, זמין בשוק ונמכר בכל העולם, ואינו מצריך כוח אדם מקצועי ושעות מעבדה. אך דווקא משרד הבריאות מעכב את השימוש בו, בגלל שהוא מגביל אך ורק לשימוש במעבדות שורה של בדיקות. נוהל זה לא עודכן מזה שש שנים ועדכונו ייאפשר את השימוש במכשיר והקלת העומס על המעבדות. ד”ר אבי פרץ, יו”ר האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית, הזהיר משימוש גורף במכשיר זה, והבהיר כי השימוש בו יכול להתאפשר רק ע”י רופא מומחה. הוא הזהיר כי “החורף בפתח וללא משאבים נקרוס. עוד דיונים לא יפתרו את המצוקה במעבדות”.

יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל”ם) “העומס במעבדות הוא פיזי ונפשי כאחד”, יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) “את בדיקות הקורונה לא צריך ד”ר לבצע, כאן צריך תשובה מהירה”. אמיר כרמי, מנכ”ל חברת מעבדות פרטית, הדגיש את הקלת העומס על המעבדות הרשמיות ע”י השימוש במעבדות פרטיות.