חדשות

מה עלה בגורל הטיפול במלנומה במהלך מגפת הקורונה? (מתוך כנס ה- Global Academy for Medical Education)

16/11/2020

 

מעדויות מוקדמות עולה כי לעיכוב המכוון בטיפול במלנומה בתקופת הקורונה וחובת הסגר הייתה השפעה שלילית משמעותית על החולים, כך טוענים מומחים במהלך פורום וירטואלי אודות ממאירויות עוריות מטעם ה- Global Academy for Medical Education.

 

המומחים מסבירים כי לא לזאת ציפו מומחי ה-NCCN כאשר פרסמו המלצות קצרות-טווח אודות אופן ניהול מקרי מלנומה עורית במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה. המלצות אלו להגבלת הטיפול היו שונות מאוד מהגישה המקובלת לטיפול במלנומה בארצות הברית.

 

ההסבר שניתן להמלצות ה-NCCN התמקד בכך שמרבית המחקרים להערכת מרווח זמן עד טיפול לא הצביעו על תוצאות שליליות במקרים של עיכוב בן 90 ימים במתן טיפול, גם במקרים של מלנומה עבה. עם זאת, כל המחקרים הללו היו רטרוספקטיביים ומוטלים בספק. מנתוני עולם-אמיתי ראשונים מסוגם אודות ההשפעה של הגבלת הטיפול במהלך סגר עלו סימנים להשפעות המזיקות של הגבלת הטיפול באוכלוסיה זו.

 

המלצות ה-NCCN כללו ביופסיית כריתה לאבחנת מלנומה במידת האפשר; ועיכוב של עד שלושה חודשים לכריתה מקומית רחבה של מלנומה מוגבלת, כל מלנומה פולשנית עם שוליים שליליים ואף מלנומות T1 עם שוליים חיוביים בתנאי שמרבית נכרת. עוד הוצע לדחות ביופסית קשרית זקיף, לצד שימוש מוגבר בטיפול ניאו-אדג'וונטי בחולים עם קשריות לימפה אזוריות נמושות במטרה לדחות ניתוח למשך עד 8 שבועות. טיפול סיסטמי בתכשיר יחיד במינון הכי פחות נפוץ הוצע במטרה לצמצם רעילות ולהפחית את הצורך בטיפול רפואי נוסף.

 

בפועל, במהלך תקופת הסגר עקב המגפה חלה ירידה במספר הביקורים אצל רופא עור מממוצע של 4.83 ביקורים בשבוע לכל מטפל ל-0.83 ביקורים בשבוע. ביקורי טל-רפואה עם חולים עם מלנומה חדשה עלו מאפס מקרים טרם המגפה ל-0.67 ביקורים בשבוע לכל מטפל.

 

ניתוחים לכריתה מקומית רחבה נדחו בממוצע לתקופה של שישה שבועות בשליש מהחולים עם מחלה בשלב מוקדם. בחולים עם מחלה בשלב T1b הניתוח בוצע לרוב במהלך ההוראות להישאר בבית; עם זאת, ביופסית קשרית זקיף נדחתה בממוצע בחמישה שבועות ב-22% מהחולים עם שוליים חיוביים וב-28% מאלו עם שוליים שליליים. מנגד, 80% מהחולים עם מלנומה מתקדמת יותר (T2-T4) עברו טיפול דפיניטיבי במועד עם כריתה מקומית רחבה וביופסיה של קשרית זקיף.

 

רבים הטילו ביקורת על המלצות ה-NCCN שהתבססו על העדר העדות לנזק במקרה של עיכוב בן 90 ימים. סקירה של הספרות שפורסמה ביולי האחרון העידה כי העדויות בנושא מעורבות ואין די עדויות בכדי להגיע למסקנה חד-משמעית כי אין סיכון בדחיית התערבות ניתוחית.

 

לבסוף, החוקרים טענו כי חשוב יהיה ללמוד מהניסיון הדומה של מומחים במקומות אחרים במהלך הסגר על-רקע מגפת הקורונה.

 

מתוך כנס ה- Global Academy for Medical Education

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני