המקצוע מומחה לגריאטריה מוכר בישראל כמקצוע רפואי עצמאי, בעל מעמד זהה למומחה לכירורגיה, מומחה לקרדיולוגיה ,לרפואה פנימית  או לכל תחום אחר.

על כך חייבים אנו העוסקים בגריאטריה וציבור הקשישים כאחד, להוקיר את אבות המקצוע אשר הניעו את המהלך הזה מול המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בראשית שנות השמונים. בזכותם יש בישראל מומחים ברפואת הזקנה אשר עברו מסלול התמחות מוגדר ועמדו בבחינות בכתב ובעל פה ואף השקיעו מכוחם וזמנם במחקר קליני על הזקנה. ואומנם ההתמחות בגריאטריה מתנהלת לפי סילבוס שעודכן לאחרונה בשנת 2004 ורופא שעומד בכל הדרישות יקבל את התואר של מומחה לגריאטריה.

בתחום הזה, ישראל נמצאת בשורה הראשונה יחד עם המתקדמות שבארצות העולם ועד כמה שזה יפתיע, לא כך המצב לא בארצות הברית ולא בהרבה מארצות אירופה המערבית.

כן כן רבותי, בחלק ממדינות אלו, גם אם יש רופאים שנושאים תואר מומחה לגריאטריה הרי הוא לא תואר רשמי במובן המוכר לנו כי אם מעמד דומה למה שאנו מכירים תחת  תארים כמו: ד”ר פלוני הוא “מומחה לכבד” או ד”ר פלמוני הוא “מומחה לעמוד השדרה”.  ובוודאי שכל רופא כזה שמו הולך לפניו בתחום מוגדר אך איננו מומחה במובן שאנו רוצים ומצפים כלומר אחד שעובר את תהליך ההסמכה המבוקר , המכונה “התמחות”. בישראל ההתמחות, כל התמחות המוכרת כמקצוע רפואי דורשת מסלול קליני מוגדר, עמידה בבחינות (מספר בחינות) ורק אז הכרה רשמית ע”י מוסדות ההסתדרות הרפואית והמחלקה למקצועות רפואיים של משרד הבריאות.

הכוונה היא ליצור בסיס ידע מקצועי נרחב ומעמיק,  המשותף לכל המומחים וע”י כך להבטיח איכות טיפול גבוהה.  זו איננה מלאכה קלה והיא דורשת אחראיות רבה באשר לאיכות תהליך ההתמחות עצמו ואיכות הבוגרים.

מדע הרפואה מאופיין בהתחדשות והשתכללות מתמדת והגריאטריה כתחום חדש יצרה בשנים האחרונות ידע וגיבשה גישות חדשות המבוססת על עובדות (Evidence Based Medicine) . המועצה המדעית והאיגודים המקצועיים של הר”י הם אלו שעומדים על המשמר לעדכן את תוכניות ההתמחות ולהתאימן לצרכים ולדרישות הזמן.

לאחרונה מינה האגוד לגריאטריה ועדה  שתבחן דרכים לשיפור ההתמחות במקצוע זה. בראש הוועדה עומד כותב שורות אלו והדיונים נכנסו כבר לשלב מתקדם. כל ההיבטים נבחנים ונשקלים ע”י מיטב בכירי המומחים לגריאטריה שהם חברי הוועדה. והנה חשבתי כי משום שמדובר ברפואת בני הגיל השלישי , שרבים מעמיתינו ממקצועות רפואיים אחרים מעורבים אף הם בטיפול בהם, כדאי גם לשמוע את דברם. מחשבה זו היא המשך ישיר לציפיותינו כמומחים לגריאטריה שכל עמיתנו המטפלים בקשישים מרופאי המשפחה עד למומחי המקצועות הכירורגיים, ומן הרופאים הפנימאים עד למומחי ההדמיה ולרופאי המנהל יכירו את היסודות של רפואת הזקנה.

על כן, אני פונה לכל עמיתנו הרופאים הרוצים להציע הצעות, רעיונות או לאלו הרוצים להעיר ולהאיר בהקשר של ההתמחות בגריאטריה:

                        אנא כתבו אלי ל-

                        leibovitz.arthur@gmail.com

אני מבטיח להעניק את מלוא תשומת הלב לכל פניה ומודה לכולם מראש על שיתוף הפעולה.

פרופ’ ארתור ליבוביץ

יו”ר הועדה לשיפור ההתמחות בגריאטריה