Geriatrics

לחולי סוכרת סיכוי כפול לחלות במחלות לב: מה עליהם לאכול וממה להימנע/מאמר אורח מאת עינת מזור בקר

מחלת לב מהווה את הסיבה השנייה המובילה למוות בארצות מערביות, וסיבה עיקרית לאשפוזיםבבתי חולים. הגורמים החשובים למניעת מחלות לב הם איזון רמות הסוכר והכולסטרול בדם לצד שמירה על לחץ דם מאוזן. גם למשקל הגוף והתזונה יש חשיבות משמעותית בבריאות הלב.

סוכרת מכפילה את הסיכון לחלות במחלות לב או שבץ מוחי בהשוואה למי שאינו סובל מסוכרת. ככל שמשך הסוכרת ארוך יותר, כך גדל הסיכוי לחלות במחלות לב. מחקרים רבים מציעים כי מניעה וגילוי מוקדם של רמת הסיכון ומידת ההיתכנות לפתח מחלות לב היא חיונית לבריאות, ועבור סוכרתיים שנמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר, מדובר במקרים רבים בהבדל שבין חיים למוות. החדשות הטובות הן שניתן להוריד את הסיכון למחלות לב ולשפר את בריאות הלב על ידי שינוי הרגלי חיים מסוימים:

רכיבי התזונה החיוניים הם רכיבים אשר היצור החי אינו מסוגל לייצרם בעצמו, אך הם חיוניים לו על מנת שיוכל לחיות ולהתקיים באופן תקין ולכן הוא חייב לצרוך אותם במזונו. רכיבים אלה כוללים ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו חיוניות, שומנים מסוימים ומים.

ס?יבים – מנגנון הפעולה של הסיבים במניעת מחלות קרדיווסקולריות אינו ידוע עד תום, אולם, סביר להניח שהסיבים המסיסים, במנגנון מסוים מגבירים את פינוי הכולסטרול “הרע” (LDL) מהדם לכבד. בנוסף, סיבים תזונתיים משפיעים על הרכב ותפקוד חיידקי המיקרוביום במעי, אשר ממלא תפקיד מרכזי בויסות מערכת החיסון ועשוי להשפיע גם על גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות.

ירקות ופירות – קיים קשר חזק בין אכילת ירקות ופירות ובין סיכון מופחת לתחלואה ותמותה ממחלות לב. מומלץ לאכול מגוון ירקות ופירות מדי יום, להעדיף את הפרי השלם על פני מיץ ולהשתמש בשיטות בישול המשמרות את רכיבי התזונה המצויים בירקות ובפירות (אידוי, הקפצה וכד’).

אגוזים ושקדים – עשירים בשומן בלתי רווי ודלים בשומן רווי. מקור לחלבון צמחי, לסיבים תזונתיים, לאשלגן, לסידן, למגנזיום, לסלניום (אגוז ברזיל), לפיטוסטרולים, לתרכובות נוגדות חמצון ועוד. לרכיבי תזונה אלה יכולה להיות השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים בדם ועל גורמי סיכון נוספים למחלות קרדיווסקולריות .

דגים – מומלץ לצרוך מגוון של דגים, רצוי שמנים עשירים בחומצת השומן אומגה 3 (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכד’) לפחות פעמיים בשבוע.

מוצרי חלב – מוצרי חלב עשירים במינרלים, בחלבון ובוויטמינם שחלקם נמצאו קשורים למניעת מחלות קרדיווסקולריות בעיקר באמצעות הפחתת לחץ הדם, הפחתת דחק חמצוני, דלקת ועמידות לאינסולין. למוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט, כפיר וכד’) השפעה פרוביוטית אשר גם כן עשויה להשפיע על הסיכון הקרדיומטבולי.

קפה – פולי הקפה אינם מכילים רק קפאין, אלא גם רכיבי תזונה אחרים כמו תרכובות נוגדות חמצון. אחת מהן הוכחה שמפחיתה דלקת, עשוייה להפחית רמת גלוקוז בדם ולהפחית תנגודת לאינסולין. צריכת 4 כוסות קפה ליום בהשוואה לאנשים שאינם שותים בכלל קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה קרדיווסקולרית.

קקאו ושוקולד – אבקת הקקאו מכילה ריכוז גבוה של פלבנואידים ופוליפנולים (נוגדי חמצון). שוקולד מריר מכיל ריכוז גבוה יותר של פלבנואידים ופחות סוכר בהשוואה לשוקולד חלב. ברוב המחקרים נמצא כי לצריכת שוקולד יש השפעה מיטיבה על הבריאות.

דיאטה ים תיכונית – היא דפוס תזונתי המדגיש צריכת מזון טבעי עד כמה שניתן עם בסיס עיקרי למזונות מן הצומח – ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, לצד צריכה של שומן מן הצומח כמו שמן זית ואגוזים וצריכה מתונה של דגים ומוצרי חלב.

מחקר שנערך בשנת 2016 בהשתתפות יותר מ- 37,000 גברים מעלה כי לתזונה הים תיכונית יכול להיות ערך עבור אנשים עם אי ספיקת לב. המחברים מצאו קשר חזק בין מעקב צמוד אחר הדיאטה הים תיכונית לבין הפחתת הסיכון לאי ספיקת לב ומוות. תזונה ים-תיכונית מומלצת, למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות: סוכרת,  תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה.

דיאטה דלה בפחמימות הינה אלטרנטיבה טובה לשיפור פרופיל השומנים, מאזן הסוכר, משקל הגוף, היקף המותן והרכב שומן הגוף כל עוד החלפת הפחמימות נעשית בעיקרה בחלבון ובשומן מהצומח ולא מן החי.

מאכלים ומשקאות שיש להגביל או להימנע מהם:

אוכל מלוח – ישנם מספר מנגנונים אפשריים המיוחסים להשפעת המלח על מחלות קרדיווסקולריות, לרוב הם הוסברו דרך ההשפעה על לחץ דם, אולם קיים גם קשר עצמאי בין צריכת מלח לבין היארעות שבץ מוחי והתעבות של דופן קירות החדר השמאלי של הלב שהינה גורם סיכון עצמאי למחלות קרדיווסקולריות.

מזון אולטרה-מעובד – שעבר עיבוד בעזרת טכנולוגיות שונות. מזונות אלו מכילים תוספים שונים שצריכתם ידועה כקשורה לסיכון קרדיווסקולארי. תזונה המבוססת על מזון לא מעובד או מעובד באופן מינמלי, קשורה לסיכון מופחת לתחלואה ולתמותה כללית.

בשר אולטרה – מעובד – שעבר תהליכים שנועדו לשמר אותו ו/או לשפר את טעמו. מתאפיין ברמת נתרן גבוהה מזו שבבשר גולמי, עד פי 4 ועלול להשפיע על לחץ הדם ומצב העורקים. בשרים אלו מכילים גם תוספים אחרים כגון ניטרטים וניטריטים הידועים כתורמים לפגיעה בתפקוד האנדותל, לעמידות לאינסולין ולקידום טרשת. רצוי לשקול הפחתה מקסימלית של בשר אולטרה מעובד.

בשר אדום – מומלץ להגביל צריכת בשר אדום / בשר בקר ל300 גרם בשבוע. אכילת בשר אדום באופן קבוע עלולה לגרום לייצור מוגבר של תרכובת החשודה כגורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות.

ביצים – לאנשים הסובלים מסוכרת / מחלת לב כלילית ו/או רמות גבוהות של כולסטרול אשר אינם מאוזנים ע”י טיפול תרופתי, רצוי לשקול הגבלת ביצים ל 4 בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים (ותוך הפעלת שיקול דעת קליני של הדיאטן / רופא).

סוכר מוסף ושתיה מתוקה – סוכר מוסף הוא סוכר שהוסף למזון במהלך הכנתו, עיבודו או בשולחן האוכל, בניגוד לסוכר הטבעי שמצוי כרכיב טבעי במזון. סוכר מוסף כולל בתוכו סוכרוז שהוא הסוכר הלבן, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, דבש, מייפל, סילאן ועוד. עם השנים חלה עליה ניכרת בצריכת הפרוקטוז, בעיקר כסוכר מוסף. מחקרים רבים הדגימו קשר בין צריכת פרוקטוז מופרזת ותנגודת לאינסולין, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם וכבד שומני לא אלכוהולי.

אלכוהול – במספר גדול של מחקרים נמצא כי באנשים ששותים מעל ל2 מנות אלכוהול ביום, הפחתת צריכת אלכוהול הפחיתה לחץ דם, בעיקר בקרב אנשים ששתו בתחילה 6 מנות אלכוהול ומעלה ליום. במחקר ישראלי נמצא כי מנת אלכוהול ליום במשך 3 חודשים הפחיתה באופן מוהבק רמות גלוקוז בצום. שתייה מתונה של אלכוהול גורמת לעלייה בכולסטרול הטוב וברגישות לאינסולין, פעילות אנטי דלקתית, שיפור בפעילות האנדותל ועוד.

סיכום

מומלץ להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול, שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות. רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי , 3-2 מוצרי חלב (רצוי מותססים) ולפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 3-2 מנות דגי ים שמנים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים בסידן. ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. מומלץ, להתחבר למד סוכר רציף ללא דקירות על מנת להבין את השפעת המאכלים השונים על גוף. כמו כן, להמעיט ככל האפשר, בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר, בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.

עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז DMC לטיפול בסוכרת

מקור: Heart-healthy foods: What to eat and what to avoid

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • האם תוספי ויטמין D עשויים להגן על תאי ביתא של הלבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1? (JAMA Netw Open)

    האם תוספי ויטמין D עשויים להגן על תאי ביתא של הלבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1? (JAMA Netw Open)

    מינונים גבוהים של Ergocalciferol (אנאלוג של ויטמין D) עשויים להביא להארכת תקופה ההפוגה בחולים עם סוכרת מסוג 1 ע”י שימור תפקוד תאי ביתא מייצרי-אינסולין בחולים עם אבחנה חדשה של המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תאי ביתא שומרים על כ-30-50% מהתפקוד בעת אבחנה של סוכרת מסוג […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    מחקר שנערך לאחרונה הקושר בין נגזרת ניאצין (ויטמין B3) לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים העלה שאלות לגבי בטיחות צריכת ויטמין B זה, שמתווסף לרכיבי מזון רבים בתזונה המערבית ונלקח בצורה של תוספי מזון

  • צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים מלווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים (Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology)

    צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים מלווה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים (Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology)

    שתיית משקאות עם ממתיקים מלאכותיים בכמות של שני ליטרים ומעלה בכל שבוע מלווה בעליה של 20% בסיכון להופעת פרפור פרוזדורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה להערכת הקשר בין שתיית משקאות ממותקי-סוכר, משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ומיצי פירות ובין הסיכון להיארעות פרפור פרוזדורים, לצד […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2 אינו מעלה את הסיכון למחלות אוטואימוניות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-CRA)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2 אינו מעלה את הסיכון למחלות אוטואימוניות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-CRA)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 לא תועדו הבדלים בסיכון להתפתחות מחלה אוטואימונית עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מעכבי SGLT-2 או מעכבי DPP-4, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Canadian Rheumatology Association. ההשפעות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2 על הסיכון למחלות ריאומטיות אוטואימוניות לא נבחנו לעומק, אם כי ישנם דיווחי מקרים […]

  • לטיפול במטפורמין תועלת בחולי סוכרת לאורך טווח רחב של תפקוד כלייתי (Sci Rep)

    לטיפול במטפורמין תועלת בחולי סוכרת לאורך טווח רחב של תפקוד כלייתי (Sci Rep)

    במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במטפורמין מפחית את הסיכון לנפרופתיה סוכרתית וסיבוכים כלייתיים וקרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 לאורך מגוון רחב של תפקוד כלייתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין מאושר כקו-טיפול ראשון בארצות הברית ודרום קוריאה לטיפול בסוכרת, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה