Geriatrics

הטיפול בסמגלוטייד 2.4 מ”ג להפחתת משקל טוב יותר מהטיפול בלירגלוטייד 3 מ”ג (JAMA)

מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי מתן זריקה תת-עורית של Semaglutide במינון 2.4 מ”ג פעם בשבוע (ווגובי) הוביל לירידה ארוכת-טווח גדולה יותר במשקל הגוף, בהשוואה לטיפול בזריקת Liraglutide יומית במינון 3.0 מ”ג (סאקסנדה), במבוגרים ללא-סוכרת עם עודף-משקל או השמנת-יתר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא נערכו מחקרים קודמים בשלב 3 להשוואת Semaglutide אל מול Liraglutide להפחתת משקל. כעת הם השוו את היעילות ופרופיל הבטיחות של Semaglutide במינון 2.4 מ”ג פעם בשבוע אל מול Liraglutide במינון 3.0 מ”ג, פעם ביום, אשר ניתנו בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית למבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר.

המחקר האקראי, בתווית-פתוחה, ארך 68 שבועות וכלל 338 מבוגרים עם מדד מסת גוף של 30 ומעלה או של 27 ומעלה עם לפחות תחלואה נלווית אחת על-רקע משקל הגוף, ללא סוכרת. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 3:1:3:1 לקבלת Semaglutide במינון 2.4 מ”ג פעם בשבוע (126 מטופלים), או פלסבו תואם, או Liraglutide במינון 3.0 מ”ג כל יום (127 מטופלים), או פלסבו תואם, בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית. משתתפים שלא סבלו Semaglutide במינון 2.4 מ”ג יכלו לקבל טיפול במינון 1.7 מ”ג; אלו שלא סבלו Liraglutide במינון 3.0 מ”ג הפסיקו את הטיפול ויכלו לחדש טיפול. קבוצות הפלסבו אוחדו יחד וכללו 85 משתתפים. התוצא העיקרי היה אחוז השינוי במשקל הגוף.

השינוי הממוצע במשקל הגוף מתחילת המחקר עמד על 15.8%- עם Semaglutide, בהשוואה ל-6.4%- עם Liraglutide (p<0.001); השינוי במשקל הגוף בשתי קבוצות הפלסבו עמד על 1.9%-.

בהשוואה ל-Liraglutide, הטיפול ב- Semaglutideלווה בסיכוי גבוה יותר להשגת ירידה של 10% ומעלה (70.9% לעומת 25.6%), 15% ומעלה (55.6% לעומת 12%), או 20% ומעלה (38.5% לעומת 6.0%) במשקל הגוף (p<0.001 בכל ההשוואות).

שיעור המשתתפים שהפסיקו את הטיפול מכל-סיבה עמד על 13.5% עם Semaglutide ועל 27.6% עם Liraglutide. תופעות לוואי במערכת העיכול דווחו בקרב 84.1% מהמטופלים ב- Semaglutide ו-82.7% מהמטופלים ב-Liraglutide.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב מבוגרים ללא-סוכרת עם עודף-משקל או השמנת-יתר, מתן חד-שבועי של Semaglutide לעומת מתן חד-יומי של Liraglutide, בשילוב עם ייעוץ בנושא תזונה ופעילות גופנית, הוביל לירידה גדולה יותר במשקל הגוף לאחר 68 שבועות.

JAMA. 2022;327(2):138-150

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדיוק האבחנתי של בדיקה גופנית לזיהוי קשריות בבלוטת התריס (Clinical Thyroidology)

    הדיוק האבחנתי של בדיקה גופנית לזיהוי קשריות בבלוטת התריס (Clinical Thyroidology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Thyroidology עולה כי אין קורלציה בין ממצאים בבדיקה גופנית של בלוטת התריס ובין הממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד במדגם מטופלים שרובם לא הציגו תסמינים של הגדלה של בלוטת התריס. עם זאת, שיפור המיומנות בבדיקה גופנית עשוי להביא לשיפור בתוצאות. בדיקות סקר לקשריות בבלוטת התריס, שהן לרוב גלויות לעין וברות-מישוש, באמצעות בדיקת […]

  • עדויות חדשות תומכות בהשהיית טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני בדיקות אנדוסקופיות להפחתת הסיכון לאספירציה (Gastroenterology)

    עדויות חדשות תומכות בהשהיית טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני בדיקות אנדוסקופיות להפחתת הסיכון לאספירציה (Gastroenterology)

    טיפול בתרופות ממשפחת GLP-1RA (או Glucagon-Like Peptide-1 Receptor Agonists) מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדלקת ריאות משנית לאספירציה לאחר אנדוסקופיה של מערכת העיכול, בפרט לאחר אנדוסקופיה עליונה וטשטוש עם פרופופול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gastroenterology. איגוד ה-American Society of Anesthesiologists פרסם לאחרונה קווים מנחים הממליצים על השהיית GLP-1RA לפני פרוצדורה אנדוסקופית או ניתוחית […]

  • טיפול הורמונאלי חליפי מלווה בירידה גדולה יותר במשקל עם טיפול ב-Semaglutide בנשים לאחר מנופאוזה (Menopause)

    טיפול הורמונאלי חליפי מלווה בירידה גדולה יותר במשקל עם טיפול ב-Semaglutide בנשים לאחר מנופאוזה (Menopause)

    בנשים עם עודף-משקל או השמנת-יתר המטופלות ב- Semaglutide(וויגובי), טיפול הורמונאלי לווה בירידה גדולה יותר במשקל הגוף, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Menopause. החוקרים כותבים כי קשר זה נותר על כנו לאחר תקנון לערפלנים שונים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היקף הירידה במשקל וסמני סיכון קרדיו-מטבולי בנשים לאחר-מנופאוזה עם וללא טיפול הורמונאלי חליפי. החוקרים […]

  • אימון שרירי רצפת אגן משפר תפקוד מיני בנשים (Am J Obstet Gynecol)

    אימון שרירי רצפת אגן משפר תפקוד מיני בנשים (Am J Obstet Gynecol)

    אימון שרירי רצפת אגן מלווה בשיפור בתפקוד המיני בנשים עם הפרעה בתפקוד רצפת האגן, כולל שיפור עוררות מינית, אורגזמה, שביעות רצון ותפקוד מיני כולל בנשים, ללא עדות לאירועים חריגים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2015 הציעה השפעה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה יותר בקרב מבוגרים עם דפוסי דיאטה פרו-דלקתית ואלו הצורכים מלח בכמות רבה, בהשוואה לאלו המקפידים על דיאטה אנטי-דלקתית וצורכים כמות מלח קטנה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד DII (או Dietary Inflammatory Index), מערכת ניקוד להערכת הפוטנציאל הדלקתי של […]

  • טיפול ב-Tirzepatide משפר איזון גליקמי טוב יותר מאינסולין ללא תלות באיזון ההתחלתי (Diabetes Care)

    טיפול ב-Tirzepatide משפר איזון גליקמי טוב יותר מאינסולין ללא תלות באיזון ההתחלתי (Diabetes Care)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי טיפול ב- Tirzepatide(מאונג’רו) הוביל לשיפור גדול יותר מאינסולין בזאלי בריכוז המוגלובין מסוכרר וערכי סוכר לאחר ארוחה בחולים עם סוכרת מסוג 2, ללא תלות ברמות סוכר לאחר-ארוחה או רמות סוכר בדם בצום טרם התחלת הטיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ב- Tirzepatide הוביל לאיזון גליקמי טוב […]

  • עליה בסיכון להתקדמות מחלת כליות כרונית גם בנוכחות אלבומינוריה בטווח התקין (Ann Intern Med)

    עליה בסיכון להתקדמות מחלת כליות כרונית גם בנוכחות אלבומינוריה בטווח התקין (Ann Intern Med)

    בחולים עם מחלת כליות כרונית עם רמות אלבומינוריה בטווח התקין עדיין תוארה עליה ליניארית בסיכון להתקדמות מחלת כליות כרונית עם עליה ברמות אלבומין בשתן מערכים לא-מדידים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine. מדגם המחקר כלל 1,629 משתתפים משבעה מרכזים בארצות הברית אשר לקחו חלק במחקר הפרוספקטיבי CRIC ואובחנו עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה