e-med-logo-transparent-flag

hemophilia

שליטה טובה יותר על מעורבות מערכת העצבים המרכזית בילדים עם ALL- גישה זהבה ושלושת הדובים /פורסם ב- blood journal

מאת ד”ר יוליה וקסמן

טיפול במעורבות מערכת העצבים המרכזית ב- acute lymphoblastic leukemia (ALL) בילדים, מבוסס על סיכון ואינו אחיד בכל המטופלים. הסיכוי לריפוי הוא מעל 90%, ולכן השימוש בתרופות נוירוטקסיות בצורה שאינה מותאמת לסיכון אינו מתאים והגישה הרצויה היא risk adapted. הגישה המוצעת על ידי כותבי המאמר היא “גישה זהבה ושלושת הדובים” כלומר לא יותר מידי, לא פחות מידי אלא בדיוק מה שנכון לכל ילד. הבעיה היא שאין כעת ביומרקרים שימושיים קלינית ובשימוש נוח ולכן נותנים טיפולים אינטנסיביים למערכת העצבים המרכזית. זהו טיפול ביתר עבור מרבית הילדים וחושף אותם לטוקסיות, כמו חסרים קוגניטיביים ב- 20-40% מהילדים. 

חוקרים בסין ביצעו מחקר (Chinese Children’s Cancer Group ALL-2015 trial) שמטרתו לשפר את השליטה במעורבות מערכת העצבים המרכזית בילדים עם ALL. הם מצאו שפרהפאזה עם דקסמטאזון, עיכוב טיפול אינטרטקאלי, IV אנסטזיה בעת ביצוע LP וביצוע בדיקת FLOW CYTOMETRY להערכה מדויקת של מעורבות מערכת העצבים בהתייצגות, הם התערבויות שיכולות לשפר את השליטה במחלה במערכת העצבים המרכזית.

המחקר כלל 7640 ילדים עד גיל 18 שטופלו בין השנים 2015-2019 ב- 20 מרכזים רפואיים בסין. המטופלים קיבלו אינדוקציה קונבנציונלית ואח”כ טיפול risk-directed, שכלל 16-22 טיפולים אינטרטקלים. לא היה שימוש בקרינה מוחית פרופילקטית. ה- 5-year event-free survival היה 80.3% וההישרדות הייתה 91.1%. הסיכון המצטבר להישנות מבודדת במערכת העצבים המרכזית היה 1.9% והסיכוי לכל הישנות במערכת העצבים המרכזית היה 2.7%. התוצאות הללו היו בהתאמה לדיווחים של קבוצות אחרות (עם או ללא קרינה). החוקרים מייחסים את השליטה הטובה במערכת העצבים המרכזית בפרהפאזה עם דקסהמטזון, שמפחיתה את כמות הבלסטים בדם ובמערכת העצבים המרכזית, ובדחיה של הטיפול האינטרהטקלי עד העלמות או ירידה ניכרת בכמות הבלסטים. 

מבקרי המאמר טוענים ש- FLOW CYTOMETRY אינה רגישה מספיק לעקוב אחר התגובה לטיפול במשך הזמן. minimal residual disease (MRD) במח העצם משמשת לזהות ילדים בסיכון גבוה להישנות באופן אמין. יש צורך בבדיקה דומה ל- MRD למעורבות לוקמיה במערכת העצבים המרכזית. בדיקת LP בהרדמה מלווה בפחות ניקורים טראומטיים והקורלציה שלה לפחות השנויות ב- CNS הגיונית משום שהתרופה מגיעה בצורה מדויקת יותר במי שעבר סדציה. בבנות הסיכון להישנות במערכת העצבים המרכזית נמוך מבבנים במקרים בהם לא היה שימוש בסדציה, אולי משום שקשה יותר להגביל פיסית בנים מאשר בנות. במקביל יש לציין שהרדמה כללית בילדים עם ALL הוכחה כמעלה סיכוי לנוירוטוקסיות.

הכתבה פורסמה ב- MEDSCAPE

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טיפול CAR T מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירויות נוספות? (Blood)

    האם טיפול CAR T מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירויות נוספות? (Blood)

    ממאירויות משניות תועדו ב-4.3% מכלל דיווחי אירועים חריגים בקרב חולים לאחר טיפול Chimeric Antigen Recpetor T-Cell (או CAR T), כאשר ממאירויות של תאי T היוו רק 0.15% מכלל הדיווחים ו-3.54% מכלל הממאירויות הראשוניות הנוספות, כך עולה מניתוח נתוני אירועים חריגים שדווחו למנהל המזון והתרופות האמריקאי כפי שפורסם במאמר בכתב העת Blood. במהלך חודש נובמבר בשנת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Pontatinib כטיפול בחולים עם אבחנה חדשה של ALL עם כרומוזום פילדלפיה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Pontatinib כטיפול בחולים עם אבחנה חדשה של ALL עם כרומוזום פילדלפיה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק אישור מואץ לטיפול ב- Pontatinib לשימוש עם טיפול כימותרפי במבוגרים עם אבחנה חדשה של לויקמיה מסוג ALL (או Acute Lymphoblastic Leukemia) עם כרומוזום פילדלפיה חיובי. בעקבות אישור זה של מעכב טירוזין קינאז מדור שלישי, מדובר בטיפול הממוקד הראשון המאושר לשימוש מוקדם במבוגרים עם לויקמיה מסוג ALL […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בילדים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus). מחקר REACT-01 (או Reversing Autoimmunity through Cell Therapy) יהיה בהובלת מומחים מסיאטל וצפוי להתחיל בקיץ הקרוב. התקווה היא כי הטיפול יאפשר להגדיל את מספר החולים הצעירים עם […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה