במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Pediatrics מציגים חוקרים מישראל נתוני עולם אמיתי אודות דפוסי הטיפול בהורמון גדילה ותוצאותיו בילדים בישראל בין השנים 2004 עד 2015, מהם עולה כי מרבית הילדים שהחלו בטיפול היו בנים, רובם ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. עוד עולה מהנתונים כי חלק גדול מהחולים החל בטיפול לאחר פרק זמן ארוך מהאבחנה של קומה נמוכה וכי ההיענות לטיפול לא הייתה אופטימאלית.
ד”ר טל בן ארי ופרופ’ זוהר לנדאו ושותפיהן ביקשו לבחון את נתוני עולם-אמיתי אודות דפוסי הטיפול בהורמון גדילה ותוצאות הטיפול בילדים בישראל. הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 2,379 ילדים שהיו מבוטחי קופת חולים מכבי והחלו בטיפול התרופתי בין ינואר 2004 ועד דצמבר 2014. היענות טובה לטיפול הוגדרה בנוכחות הנפקת טיפול תרופתי לכיסוי מעל 80% מהימים.
בעת התחלת הטיפולבהורמון גדילה, 62.1% מהמטופלים היו בנים וגיל החולים הממוצע עמד על 9.8 שנים. מדד סטיות התקן של הגובה עמד על 2.36- ומשך הזמן מאבחנת קומה נמוכה ועד הנפקת מרשם ראשון לטיפול בהורמון גדילה עמד על 4.8 שנים.
משך הטיפול הממוצע ארך 3.5 שנים, כאשר 79.4% מהילדים קיבלו טיפול לאורך למעלה משלוש שנים.
שתי ההתוויות העיקריות לטיפול בהורמון גדילה כללו קומה נמוכה אידיופטית (1,615 ילדים, 67.9%) וחסר הורמון גדילה (611 ילדים, 25.7%).
61.3% מהחולים עם קומה נמוכה אידיופטית ו-59.7% מהילדים עם חסר הורמון גדילה שטופלו בהורמון גדילה, הינם ילדים מהשלישון העליון של המצב הסוציו-אקונומי.
לאחר שלוש שנים, השיפור הממוצע במדד סטיות התקן של הגובה עמד על 1.09 בחולים עם חסר הורמון גדילה ועל 0.96 באלו עם קומה נמוכה אידיופטית (p=0.0004).
הגובה בבגרות (גיל 15 שנים בבנות וגיל 17 שנים בבנים) תועד ב-624 מטופלים (26.2%) עם תוצאות טובות יותר באלו שקיבלו טיפול בהתוויה של חסר הורמון גדילה, בהשוואה לאלו שטופלו בשל קומה נמוכה אידיופטית (1.0- לעומת 1.28-, בהתאמה; p=0.0002).
היענות טובה לטיפול תועדה ב-78.2% מהמטופלים במהלך השנה הראשונה ופחתה לאחר מכן עד לשיעור של 68.1% במהלך השנה השלישית של הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני עולם-אמיתי אלו עולה כי ילדים שהחלו טיפול בהורמון גדילה היו לרוב בנים, ממשפחות בעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה, לאחר פרק זמן ארוך מאבחנת קומה נמוכה ועם היענות תת-אופטימאלית לטיפול. הם סבורים כי הפניה הולמת, אבחנה נכונה ומעקב מתאים אחר הטיפול בילדים אלו עשויים להביא לתוצאות טובות יותר של הטיפול בהורמון גדילה.
דר טל בן-ארי סקל, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים בביח וולפסון ומחברת המאמר מדגישה כי עבודה זו של נתוני אמת בילדים נמוכי קומה המטופלים בהורמון גדילה בישראל, מאירה באור את החשיבות של המודעות של נושא הקומה הנמוכה בילדים בקרב משפחות ורופאי הילדים והפניית הילד בזמן לברור וטיפול. זאת בנוסף לפערים הסוציואקונומיים בין האוכלוסיות המטופלות.
Frontiers in Pediatrics, Aug 20, 2021
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!