Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 09/05/2021  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

14/07/2005 סקירה- מחלת הברוצלוזיס, מתוך jc 442

 

מחלת הברוצלוזיס , מחלה ממושכת,  גרנולומטוטית,  הנגרמת על ידי חיידקים תוך תאיים.

 

הטיפול המומלץ, מספר תרופות אנטיביוטיות הניתנים בשילוב, ולזמן ממושך.

 

המחלה עדיין נפוצה בעולם המתפתח, תוקפת בהמות וגורמת לתחלואה ולירידה בפוריות החיות.

 

גם בני אדם בעולם המערבי נתקפים במחלה. רוב המקרים החדשים מתגלים בתיירים החוזרים מטיולים בדרום אמריקה בעיקר מקסיקו ובארצות מתפתחות אחרות. 

 

חיידק הברוצלה נמצא בדגימות גבינה שנוצרו לפני אלפיים שנה. יש להניח כי המחלה הייתה נפוצה כבר בימי הרומאים.  עד עצם היום קיים הקושי  להדביר את המחלה לגמרי, כולל בארצות המפותחות ביותר. בבני אדם מתפתחת המחלה  בעת שהם אוכלים מוצרי חלב שלא עברו תהליך הפסטור. 

 

היכן נמצא חיידקים אלה ?  נמצאBrucella melitensis    בעיזים, בכבשים ובגמלים ו Brucella abortus   נמצא אצל פרות וגמלים.

 

 Brucella suis  ו Brucella canis   נמצאים בחזירים ובכלבים בהתאם. זנים אלה מסוגלים לתקוף גם בני אדם. יש לציין ש  brucella melitensis  הוא התוקף החשוב ביותר. 

 

בזמן האחרון התברר כי יש זן שמדביק יונקים החיים בים דוגמת דולפינים וגם הם מסוגלים לגרום למחלה בבני אדם. מספר החולים בברוצלוזיס בארץ בשנת 1996 היה 235 מקרים ובשנת 2003 מספר האנשים שסבלו עמד על 56  בלבד.

 

אכילת מוצרי חלב שלא עברו פסטור, והמזוהמים בחיידק ברוצלה, גורמים להדבקת האדם.

 

אך אכילת מזון מזוהם, לא הדרך היחידה להדבקה.

 

הדבקה אפשרית גם דרך העור כאשר אוחזים באברים  מזוהמים של  חיות ובו בעת קיימים סדקים ופצעים בעור האדם.  גם שאיפת חיידקים הנמצאים באוויר מדביקה. בעלי מקצועות מסוימים נמצאים בסיכון מוגבר: רועי צאן, עובדי משחטות, רופאי חיות, עובדי מחלבות וטכנאי מעבדה נמצאים בסיכון.

 

לא כל מוצרי חלב באותה דרגת סיכון. חלב, גבינה לבנה, חמאה וגלידות חלביות בדרגת סיכון גבוהה יותר מגבינות קשות, יוגורט, חלב חמוץ ומוצרים דומים. 

 

כיצד חודר החיידק בעת ההדבקה? חיידק הברוצלה חודר דרך הרירית ונבלע על ידי פגוציטים. רוב החיידקים נהרסים בשלב זה. כ 20 אחוזים של חיידקים שורדים וזאת הודות למנגנון ההגנה הספציפי של החיידק.  החיידקים, כדי להגן על עצמם,  יוצרים סביבה חומצית המונעת השפעת התרופות האנטיביוטיות.

 

בנוסף, לחיידק תכונות המונעות apoptosis  של התאים המכילים את החיידק.

 

חיידק הברוצלה עמיד במיוחד להרס על ידי נויטרופילים ועל ידי natural killer cells.

 

תכונות אלה מסבירות את עמידות החיידק נגד מנגנוני ההגנה של הגוף ונגד התרופות האנטיביוטיות.

 

מהריריות החיידק מגיע לקשרי הלימפה האזוריים ומשם למחזור הדם. החיידק מתפזר בכל הגוף עם נטייה להיצמד, ולהיכנס לתאים של המערכת הרטיקולו-אנדותליאלית.

 

האינטרפרון גמא ממלא תפקיד מרכזי בפתוגנזה של ברוצלוזיס.  ציטוקין זה מפעיל מקרופגים, מעודד apoptosis,  גורם ליצירת ציטוקינים נוספים ולהתמיינות של תאים.

 

לאנטרפרון גמא פולימורפיזם גנטי, כלומר בבני אדם שונים, מבנה ספציפי לאינטרפרון גמא.

 

מבנה האיטרפרון של האדם  יקבע את רמת התגובה לחיידק הברוצלה באותו אדם.

 

להתבטאות הקלינית של המחלה אין הבדל בין הזנים. האופייני בכולם עליית חום הגוף, לפעמים החום מלווה ברעידות rigors-  חולשה, ישנוניות, כאבי פרקים וכן יש נפיחות של הכבד, הטחול  וקשרי הלימפה.     

 

דלקת פרקים, אחד הסיבוכים החשובים יותר של המחלה. בדרך כלל הפגיעה בפרקים הגדולים הירך, הברך, והמרפק. אך תתכן גם פגיעה במפרקים קטנים יותר דוגמת שורש כף היד.

 

בכל המקרים הנזק הפיך וההבראה שלמה. לא כן הדבר בפגיעה בעמוד השדרה ובמפרק בין הסקרום  ל ileum. דלקת בעמוד  השדרה  לפעמים מלווה בנזק לחוליות שאינו מתרפא לגמרי.

 

גברים, לפעמים יסבלו מדלקת באשכים -  .epididymo-orchitis מידת הנזק וההשפעה על תפקוד האשכים טרם נבדק. בנשים הרות זיהום בברוצלה עלול לגרום  להפלה   מכאן השם abortus fever.

 

כחמישה אחוזים יסבלו מסיבוכים נוירולוגיים. בדרך כלל הסיבוכים  דלקת קרום המוח, או דלקת המוח אנצפליטיס. לסיבוכים הנוירולוגיים אכן פרוגנוזה  רעה.

 

ספירת הדם תצביע על  עלייה יחסית בלימפוציטים, או ירידה בתרומבוציטים. ברבע מהמקרים יש עלייה ברמת אנזימי הכבד עדות להפטיטיס קלה.

 

ממצא אבחנתי המהימן ביותר הוא הִמצאות החיידק בתרבית הדם, אך בדיקה זו חיובית באחוז נמוך של חולים בלבד.

 

   Bruceתיאר בדיקה סרולוגית לאיבחון המחלה כבר לפני מאה שנה, אך עד עצם היום הזה טרם נמצאה בדיקה סרולוגית מהימנה.

 

בדיקה זו נחשבת כאבחנתית כאשר כייל הנוגדנים עולה מעל 1:160 או מעל  1:320 .

 

במקרים רבים הכייל אינו עולה בזמן הזיהום. שיטת ה ELISA  ושיטת ה PCR  תוארו בזמן האחרון והן עדיפות על השיטות הקלאסיות.

 

תרבית החיידק כאמור, הבדיקה האבחנתית המהימנה ביותר. הצלחת תרבית הדם בגילוי החיידק,  היא בין 15 ועד 70%. מכאן ניתן ללמוד כי הצלחת התרבית תלויה במידה רבה בטכניקת לקיחת הדם ובשיטת התרבית.  אם מקור התרבית הוא מוח העצם הצלחת התרבית גבוהה יותר. 

 

החולה חייב ליטול תרופות אנטיביוטיות המסוגלות לחדור לתוך מקרופגים והמסוגלות לפעול בסביבה  חומצית.

 

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מתן   doxycycline ו  RIFAMPICIN במשך ששה שבועות.  אפשרות נוספת היא מתן סטרפטומיצין במשך שלושה שבועות ו  doxycycline לשישה שבועות. בילדים מומלץ הצרוף של RIFAMPICIN   יחד עם trimethoprin- sulfamethoxazole. 

 

הסיכוי  להדברת המחלה כרוך במידה רבה במצבם הכלכלי של הארצות. בנוסף פיתוח חיסון יעיל ותרופות המסוגלות לקטול את החיידק בסביבה החומצית בה הוא נמצא, יקרבו את היום בו החיידק ייעלם.

 

הסקירה הופיעה בעיתון New England Journal of Medicine   מיום ה 2 ביוני 2005

 

סגור חלון