שלח לחבר תודה לך על המלצתך על e-Med לחבר

	29/09/2021

05/08/2021

המלצה לעיון במאמר דיעה מהניו יורק טיימס : מדוע דווקא מקרי הקוביד הכי לא שגרתיים חשובים במיוחד למחקר של המחלה ?

16<P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><FONT face=Arial><SPAN lang=HE>מאת נעה גנזבורג, </SPAN><SPAN lang=EN-NZ style="mso-ansi-language: EN-NZ" dir=ltr>Bsc</SPAN><SPAN lang=HE style="mso-ansi-language: EN-NZ"><?xml:namespace prefix = "o" ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE style="mso-ansi-language: EN-NZ"><o:p><FONT face=Arial> </FONT></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE><FONT face=Arial>בברזיל מתקיים כעת מחקר שבו משתתפים 15 בני 100 ויותר שהחלימו ממחלת הקוביד-19, כדי לנסות ולהבין אם הם נושאים אי אלו מוטציות שהגנו עליהם מפני הנגיף. אחת המשתתפות היא בת 114.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=EN dir=ltr><o:p><FONT face=Arial> </FONT></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE><FONT face=Arial>במהלך המגיפה נתקלנו לא אחת באנומליות רפואיות, כמו אנשים שנשארים חיובים לנגיף במשך חודשים או כאלה שלא הראו נוכחות של הנגיף או נוגדנים אף שחיו עם חולים פעילים במחלה. אלו הם המקרים יוצאי הדופן. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE><o:p><FONT face=Arial> </FONT></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><FONT face=Arial><SPAN lang=HE>במאמר הדעה שלה בניו יורק טיימס קוראת רוקסן חמסי, כתבת בריאות המסקרת את המחלה, כי דווקא מקרי הקיצון הללו יכולים לספק פתרונות ותרופות למחלה ולתובנות חדשות על מערכת החיסון האנושית. </SPAN><SPAN lang=EN dir=ltr><o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=EN dir=ltr><o:p><FONT face=Arial> </FONT></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><FONT face=Arial><SPAN lang=HE>גב' חמסי מביאה כדוגמה למקרה קיצון כזה את סטפן קרון, שבן זוגו נדבק במה שלימים תקרא מחלת האיידס, כבר ב-1978. קרון לא נדבק או חלה במחלה, ונסיונות של חוקרים "להדביק" במעבדה את התאים שלו בנגיף עלו בתוהו. המוטציה שהוא נשא כונתה דלתא 32 ובעקבותיה, כותבת חמסי, פותחה התרופה </SPAN><SPAN lang=EN dir=ltr>maraviroc</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN>. </SPAN><SPAN lang=EN dir=ltr><o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=EN dir=ltr><o:p><FONT face=Arial> </FONT></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE><FONT face=Arial>במהלך מגפת הקורונה תועדו מקרים של מטופלים שהיו מדוכאי חיסון ונמצאו חיוביים לנגיף הקורונה במשך חודשים, ונותרו מדבקים לנגיף לתקופה ארוכה מהרגיל. באחד המחקרים שבחנו מקרים כאלה ישנו תיעוד של מטופל שהיה חיובי לנגיף אף מעל 300 ימים עד שטופל בטיפול שכלל נוגדנים לנגיף. לדברי החוקרים, זוהי עדות כי ליצירת נוגדנים במערכת החיסון חשיבות קריטית במלחמה בנגיף הקורונה. נראה גם שהמטופלים הללו שסבלו מהדבקה ארוכת טווח בעצם סיפקו הזדמנות לנגיף להתפתח ולהשתנות, מה שתרם, אולי, ליצירה של וריאנטים. <o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE><o:p><FONT face=Arial> </FONT></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><FONT face=Arial><SPAN lang=HE>התובנות לגבי מערכת החיסון שעלו מתוך הטיפול במקרי הקיצון הללו עשוים לסייע בפיתוח של טיפולים וחיסונים גם למחלות אחרות. גם בנגיף ההפטיטיס </SPAN><SPAN lang=EN dir=ltr>B</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN> למשל, חלק ממקבלי החיסון לא מפתחים נוגדנים לנגיף. הבנת הסיבות לכך תוכל ללמד אותנו על זיכרון חיסוני ועל הגנה שחיסונים מספקים, ואילו תגובות חיסוניות נחלשות בגלל אלמנטים שונים- כל אלה עשויים לסייע גם בפיתוח טיפולים מתאימים למחלות אוטואימוניות.<o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=EN dir=ltr><o:p><FONT face=Arial> </FONT></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE><FONT face=Arial>לדברי חמסי, מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו שונות גנטית או חסרים במולקולת האינטרפרון בכמה זוגות אחים צעירים שסבלו ממחלת קוביד-19 קשה. אמנם ממצאים על חוסרים ביולוגיים כאלה מסייעים למחקר, אבל היא קוראת להבחין ולהתמקד גם בתכונות של מערכת החיסון שעשויות לתת לאנשים יתרון והגנה מפני הוירוס. </FONT></SPAN></P> <P class=MsoNormal style="unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%" dir=rtl><SPAN lang=HE><FONT face=Arial></FONT></SPAN> </P><SPAN lang=HE></SPAN><SPAN lang=EN style='FONT-SIZE: 12pt; FONT-FAMILY: "Georgia",serif; COLOR: #333333; LINE-HEIGHT: 150%; mso-fareast-font-family: Georgia; mso-bidi-font-family: Georgia' dir=ltr><o:p> <P class=MsoNormal style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%"><U><SPAN lang=EN style="COLOR: #1155cc"><A href="https://www.nytimes.com/2021/07/12/opinion/covid-unusual-cases-study.html"><SPAN style="COLOR: #1155cc"><FONT face=Arial>https://www.nytimes.com/2021/07/12/opinion/covid-unusual-cases-study.html</FONT></SPAN></A></SPAN></U><SPAN lang=EN><o:p></o:p></SPAN></P></o:p></SPAN>

כתובת נמען
נושא
שמך
כתובת הדואר שלך
הערה
	סגור חלון