מאמרי מערכת

כוויות – עזרה ראשונה וטיפול בכוויות קלות, מאמר jc 421, מתוך ה JAMA , בתשלום למעט מנויי הגורנל+שאלת השתלמות

01/09/2004

קרוב לרבע מהכוויות, נחשבות קלות וניתן לטפל בהן במרפאה. אלו ירפאו עם או בלי טיפול, אולם הטיפול הראשוני יכול להשפיע על התוצאות הקוסמטיות ארוכות הטווח.

 

עקרונות העזרה הראשונה בכוויה הם: עצירת תהליך הבעירה, קירור הכוויה, מתן נוגדי כאב וכיסוי הכוויה.

בעצירת תהליך הבעירה, יש להרחיק את מקור החום, ולכבות להבות ע"י השפרצת מים או גלגול על הרצפה. יש להסיר את הבגדים, בשל יכולתם לאצור חום. אין להסיר חומרים שנצמדים, כמו לדוגמא בגדים העשויים מניילון. זפת יש לקרר עם מים, וגם אותה אין לנסות להסיר. וכמובן, בכוויות חשמל, אין לטפל בנפגע לפני ניתוקו ממקור הזרם.

 

הקירור, מפנה חום וגם מונע את התפשטות הכוויה. הקירור מועיל רק בעשרים הדקות הראשונות. ההשריה או השטיפה במים תמשך 20 דקות במים קרים בטמפרטורה של כ- 15 מעלות. המים, מפחיתים את הכאב, שוטפים חומרים פוגעים ויתכן שאף מונעים הופעת בצקת, ע"י ייצוב תאי פיטום ומניעת הפרשת היסטמין. אין להשתמש בקרח או מי קרח, משום שהללו גורמים לכיווץ כלי דם הגורם להתרחבות הכוויה. יש לזכור, שקירור אזורים נרחבים יכול להביא להיפותרמיה, בעיקר בילדים קטנים. כוויות כימיות, יש לשטוף בכמות גדולה של מים.

 

הכאב נגרם מחשיפת קצוות עצבים, קירור וכיסוי הן שתי דרכים פשוטות להשיג הקלה בכאב. לעיתים נדרש טיפול באופיאטים בתחילה, אך לאחר השגת שליטה על הכאב. NSAID (אנ-סעיד), יספיקו.

 

מטרת הכיסוי, היא לספק הגנה ולמנוע איבוד חום. ניילון נצמד, Cling Film, הינו פתרון מאולתר טוב לעזרה ראשונה. למעשה, ניילון זה סטרילי, אינו נדבק, מונע לכלוך ושקוף ובכך מאפשר השגחה על הכוויה. יש לזכור לא לעטוף את הגפיים בגלל שהדבר ימנע מהאיבר לגדול כתוצאה מהבצקת המתפתחת. לאחר העיטוף בניילון, יש לעטוף בשמיכה. אם אין ניילון נצמד, ניתן להשתמש בכל סדין נקי, (עדיף סטרילי אם קיים). בכוויות בכפות הידיים ניתן להשתמש בשקית ניילון, כדי למנוע מגבלה בתנועה. מומלץ להמנע מתחבושות רטובות, בשל הסכנה באיבוד חום משמעותי דרך התחבושת הרטובה.

 

אין להשתמש בקרמים בשלב זה, בגלל שהללו יפריעו בהערכת הכוויה בהמשך הטיפול. קיימים ג'לים מקררים, הנמצאים בשימוש ע"י פארה-מדיקים באנגליה, כטיפול ראשוני לקירור ומניעת כאב.

 

הכוויות הקלות, בהן אפשר לטפל במרפאה, הן בד"כ קטנות, ושטחיות, ואינן פוגעות באזורים חשובים. יש לנקות היטב את הכוויה, לחבוש אותה ולספק נוגדי כאב. כוויה קלה מוגדרת ככוייה בעובי חלקי, (Partial Thickness), ששטחה אינו עולה על %10 משטח הגוף במבוגר או 5% משטח גופו של ילד. גם כוויות בעובי מלא, ששטחן אינו עולה על 1% משטח הגוף, נחשבות כקלות.

 

יש לזכור, שכוויה חדשה, היא בד"כ סטרילית. ויש לנקוט בכל מאמץ, כדי להשאיר אותה כזאת. הכוויה והפצע, ינוקו בקפידה עם מים וסבון, או עם נוזל מחטא, כמו כלורהקסידין (ChlorHexidine), מדולל. אין לתת אנטיביוטיקה כטיפול שגרתי. קיימת מחלוקת לגבי שלפוחיות, אך כנראה שמוטב להסיר את השלפוחיות הגדולות ולהסיר קצוות עור יבש בעזרת מספריים או מחט מזרק.

 

קיימות חבישות רבות לכוויות, אך אין עדות לעדיפותה של אחת על השניה. המחברים מעדיפים את השימוש בגזה המצופה בפארפין, כמו ה-JELONET. לאחריה גאזה יבשה, ריפוד רך ותחבושת אלסטית למניעת תזוזת החבישה. רשת אלסטית יכולה לשמש באזורים אותם קשה יותר לחבוש כמו הראש, הצוואר והחזה. יש לדאוג שהגפיים ימצאו מורמות במהלך כל הטיפול.

בעיקרון, יש לבדוק את החבישה לאחר 24 שעות. ואילו את הכוויה יש לבדוק לאחר 48 שעות אז גם יש להחליף את החבישה, שעלולה להיות ספוגה בנוזל. בשלב זה, כבר ניתן להעריך את עומק הכוויה ואפשר להתחיל בטיפול מקומי כמו: סילבר סולפה-דיאזין (Silver Sulfadiazine), הידוע בארץ כ-SILVEROL.

 

לאחר מכן, עפ"י מידת ההחלמה, ניתן להחליף את החבישה כל 3-5 ימים. אם חבישת הואזלין נדבקה לגלד, יש להשאירה כדי לא לפגום באפיתל המתחדש. ואם משתמשים בקרם הסילברול יש להחליף את החבישה פעם ביומיים. כמו כן יש להחליף חבישה בכל מקרה בו הפצע כואב, התחבושת ספוגה בנוזל או שעולה ריח לא טוב מהכוויה החבושה. כוויה שלא החלימה לאחר שבועיים, דורשת בדיקת מומחה לכוויות.

קיימים סוגי חבישות רבים לכוויות, נזכיר את הנפוצים בשימוש:

הסילברול, יעיל כנגד חיידקים גראם שליליים, כולל כנגד הפסאודומונס, (Pseudomonas), יש למרוח שכבה בעובי 3-5 מ"מ, ולכסות בגאזה. כאמור, החלפת חבשית סילברול מבוצעת כל יומיים. חשוב לזכור, שהמשחה, גורמת ללויקופניה (Leukopenia) חולפת ב-3-5% מהמטופלים.

חבישה נוספת היא ע"י GRANUFLEX, תחבושת זו נדבקת לכוויה ואטומה למעבר נוזלים. יש להדביקה עם שוליים של 2 ס"מ. החבישה יוצרת תנאי לחות המאפשרים ריפוי כוויה טוב. יש להחליפה כל 3-4 ימים, אך ניתן להשאירה אפילו עד שבוע.

 

 כוויות בפנים, מומלץ להפנות לטיפול בבית החולים. אולם, בכווית שמש פשוטה, ניתן לטפל במרפאה, חבישת הפנים מסובכת ולכן ישארו כוויות אלו חשופות. יש להדריך לשטוף את הפצע פעמיים ביום עם תמיסת כלורהקסידין מדוללת ולמרוח משחה עדינה כמו פרפין נוזלי.

ניתן למרוח זאת כל שעה עד 4 שעות, למניעת יצירת גלד. גברים, יתגלחו מידי יום, למניעת סכנת זיהום. ולבסוף, יש להדריך את כל המטופלים לישון ביומיים הראשונים על שתי כריות כדי למנוע בצקת בפנים.

 

יש לזכור שאם חלפו 3 שבועות והכוויות לא החלימו, יש להפנות למומחה בתחום. כמו כן, כוויות נרפאות, הן רגישות למגע ולעיתים מופיע עליהם קישקוש ואף שינויים פיגמנטריים Pigmental)). מומלץ למרוח קרם לחות מידי יום, ולהשתמש בקרם כנגד שיזוף והגנה בפני השמש במשך חצי שנה עד שנה. יש לשקול פיזיוטרפיה, בעיקר בכוויות בגפיים. בצלקות היפרטרופיות, חליפות לחץ או סיליקון מועילים.

ולבסוף, מטופלים עם כוויות, מודאגים מהשפעת הכוויות על מראם החיצוני, והורים לילדים עם כוויות, נוטים להרגיש אשמה, יש להתייחס לנושאים אלו ולספק מקור תמיכה והרגעה.

 

למאמר

 

First aid and treatment of minor burns , Jackie Hudspith, Sukh Rayatt. BMJ 2004;328:1487-9

 

 

 


לשאלת ההשתלמות

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<