חדשות

שחיקה בקרב רופאים – האם יש פתרון? (New England Journal of Medicine)

31/01/2018

 

מאת ד"ר אלינור מוסרי בריסקין

 

שחיקת בקרב רופאים הינה בעיה מערכתית מוכרת הדורשת התייחסות רצינית. שני מאמרים אשר פורסמו ב NEJM ב 25 בינואר התייחסו לנושא זה.

כיום לא קיימת מערכת לאיסוף וניתוח נתונים אודות שחיקה בקרב רופאים. כך על פי ד"ר ויקטור דזאו, חבר ב National Academy of Medicine Action Collaborative on Clinician Well-Being and resilience, במאמרו ב NEJM. לדבריו, הבעיה אינה בהיעדר ההכרה במצוקה, חילוקי דעות בנוגע לצורך בפעולה או חוסר רצון לפעול, אלא היעדר שיתוף פעולה או תיאום בין אנשי מערכות הבריאות בנושא זה.

מחברי המאמר מציעים כי ה National Academy of Medicine הינו הגוף המתאים לצרכים אלה, ועד כה הצטרפו אליו יותר מ 100 ארגונים. יעדיו הם לאסוף את עבודות המחקר, לשתף את המידע, ולהניע את הגלגל בנושא. מטרותיו:

* להעלות אל פני השטח את נושא המתח והשחיקה בקרב רופאים.

* לשפר את ההבנה של מערכת הבריאות את קשייהם של הרופאים.

* למצוא פתרונות שהינם מבוססי מחקר.

* לנטר את אפקטיביות הפתרונות המוצעים.

 

כיום ההנחה הרווחת היא שהשחיקה נובעת מגורמים חיצוניים – עבודה בלתי יעילה, שעות עבודה ארוכות, עומס גדול, קונפליקט עבודה-בית ושיקולים ארגוניים, ובתחומים אלה יתמקד הארגון בעת ניסיונותיו למצוא פתרונות.

מערכות בריאות רבות החלו להוציא לפועל תכניות שונות על מנת להפחית את השחיקה בקרב רופאים. בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בחן את שיטת “time banking”, בה הרופאים "מפוצים" על זמן בו הם עוסקים בדברים הקשורים לעבודה מחוץ לשעות העבודה , והתורמים לתחושת השחיקה, כמו ישיבה בוועדות, לימוד, החלפת עמית במשמרת. בתמורה הם מקבלים משלוחי מזון, שירותי ניקיון, תמיכה בכתיבת בקשות למענקים. יוזמה זו היתה מוצלחת, בעיקר בקרב נשים בפקולטה, אשר השתמשו בשירותים אלה יותר מאשר גברים. בסוף התוכנית, יותר ממחצית מהנשים בפקולטה דיווחו על "תחושת תמיכה".

תכניות כגון “time banking” הן משמעותיות מאד בעולם הרפואה, כך על על פי ד"ר תאית שנאפלט, המשמשת כ chief wellness officer בסטנפורד. לדבריה, סטנפורד היא המוסד האקדמי הראשון בארה"ב בו קיימת משרה אשר מטרתו היא להבטיח את טובתם של הרופאים. שחיקת רופאים עשויה להביא לתוצאות שליליות רבות, ביניהן טעויות רפואיות, מעורבות ויוזמה נמוכה, ותחלופה גבוהה של רופאים. לפיכך מוסדות רפואיים צריכים לאמוד ולהעריך באופן קבוע את רווחתם של הרופאים, ולפתח התערבויות מבוססות מחקרים על מנת לתרום ולהפחית את הסבל והשחיקה.

ב Mayo Clinic, מדידת תחושת הרווחה של הרופאים משמשת על מנת לזהות מחלקות הזקוקות לתמיכה. רופאים מתבקשים גם להעריך את תכונות המנהיגות של מנהליהם. מחקר מ 2013 הראה כי תכונת מנהיגות בקרב המנהלים היה קשור בירידה בשחיקה בקרב רופאים.

במספר מוסדות רפואיים, נעשה מאמץ להפחית את עומס העבודה שאינו קשור בטיפול. לדוגמא, המחלקה לרפואת משפחה באוניברסיטת קולורדו אימצה את מערכת APEX (ambulatory process excellence), בה תהליכים רבים המתרחשים במהלך ביקור (איסוף מידע, תיעוד הביקור, חינוך המטופל) מנוהלים על ידי עוזר רופא. כך מתפנה זמן לו זקוק הרופא לבדיקת המטופל ולביצוע החלטות קליניות. גישת עבודת זו דורשת כוח אדם נוסף, דורשת הדרכה, ופיתוח דרכי תקשורת חדשות. כחצי שנה לאחר הכנסת מערכת ה APEX, שיעור השחיקה ירד מ 53% ל 13%. בנוסף, חלה עליה בביצוע רפואה מונעת (קולונוסקופיה, ממוגרפיה, חיסונים), היתה ירידה בזמן ההמתנה של המטופלים לרופא, ועליה במספר הביקורים ביום.

ד"ר רייט וד"ר כץ, ממחברי המאמר, מציינים כי למרות שהשיטה יעילה, היא עוסקת רק בגורמים החיצוניים לשחיקה, ואינה עונה על השאלה כיצד ניתן להחזיר לרופאים את ההנאה והסיפוק מהעיסוק ברפואה. חקר בעיה זו וטיפול בה יכולים לתרום רבות לתחושת רווחת הרופאים ולהפחתת השחיקה.

 

Beyond Burnout — Redesigning Care to Restore Meaning and Sanity for Physicians. NEJM, January 25, 2018.

To Care Is Human — Collectively Confronting the Clinician-Burnout Crisis. NEJM, January 25, 2018.

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<