משפחה

יעילות ובטיחות השימוש בתוספי תזונה המבוססים על זעפרן ו-ל-מתיל פולאט לטיפול בדיכאון – סקירת ספרות

נתונים מחקריים שונים מצביעים על כך ששיעור גבוה יחסית של מטופלים הסובלים מדיכאון עושים שימוש בטיפולים לא תרופתיים. כך למשל מחקר זה , מארה”ב, מראה כי 34% מבין החולים משתמשים בלפחות טיפול אלטרנטיבי אחד במהלך המחלה1. גם מצד הצוות הרפואי נמצא ששיעור גבוה ממליצים שימוש בטיפולים אלטרנטיביים, כפי שעולה מסקר בקרב רופאים בארה”ב (וושינגטון, ניו מקסיקו) וישראל שמצא כי 60% מהרופאים המליצו לחולים על לפחות טיפול אלטרנטיבי אחד במהלך השנה2.

בטיפול בחולי Major Depression Disorders (MDD), יש חשיבות רבה להיענות גבוהה ככל האפשר של המטופל, ולכן התאמת טיפול ע”פ העדפותיו עשויה להגביר את ההיענות וההתמדה לטיפול3 וע”י כך לשפר את הסיכוי להצלחת הטיפול.

אחד מתוספי התזונה שלו בסיס מחקרי נרחב, בהקשר של הטיפול בדיכאון הוא הזעפרן.  בסקירה זו , לאור העובדה שלאחרונה הושק בארץ התכשיר (רשום כתוסף תזונה) Saffrox נציג הממצאים המרכזיים הרלבנטיים באשר ליעילות ולבטיחות הטיפול באמצעות זעפרן המגובה במגנזיום פטנטי ובפולאט מחוזר (ל-מתיל פולאט).

מרכיבי התכשיר החדש, Saffrox , כוללים את החומרים הפעילים העקריים הבאים:

·         Affron®-מיצוי פטנטי של זעפרן שמבטיח בכל אצווה מצאי של לפחות 2% Crocin                 ולפחות 0.3%  Safranal (בדיקת כל אצווה בעזרת HPLC).

·         L-Methyl-Folate– הצורה המחוזרת של החומצה הפולית שמסוגלת לחדור ישירות למעגל הייצור של האמינים הביוגניים (סרוטונין, נוראדרנאלין ודופאמין) ולהשפיע על ייצורם.

·         מגנזיום פטנטי Magnox® שמבטיח חדירה לתאים.

באשר לפעילות הפרמקולוגית של מיצוי הזעפרן בטיפול בדיכאון מג’ורי (MDD) קל עד בינוני בוצעו מס’ מחקרים שבחנו את מנגנון הפעולה ומצאו כי :

·         המרכיב הפעיל –Safranal פועל כמעכב הפיך של Serotonin Reuptake (בדומה ל-SSRIs אך כניראה באפיניות נמוכה יותר)4,5.

·         המרכיב הפעיל Crocin פועל כ:

o        מעכב הפיך של Reuptakeשל דופמין ונוראדרנאלין3,5

o        גורם לשפעול Brain Driven Neurotrophic Factor (BDNF)6.

להלן סקירת מחקרים קליניים מרכזיים שבחנו את היעילות והבטיחות של החומרים הפעילים:

·         זעפרן במחקרים מבוקרי פלסבו, RCT , לטפול בחולים בדיכאון מאג’ורי (MDD) קל עד בינוני בחומרתו:

o        מחקר ( (S. AKHONDZADEH,2005 RCT כפול סמיות מבוקר פלסבו ב-40 חולי דיכאון (HDRS 23 Average) דיווח על שיפור מובהק סטטיסטי בקבוצת המחקר יחסית לקבוצת הביקורת לאחר 6 שבועות טיפול (P<0.001)7.

o        מחקר (2016 , (Mazidi RCT כפול סמיות מבוקר פלסבו ב-60 חולי דיכאון (MDD) מעורב בחרדה בו קיבלו המשתתפים 50 מ”ג כדורי זעפרן או פלסבו למשך 22 שבועות. תוצאות המחקר הראו שהזעפרן היה יעיל באופן מובהק סטטיסטי בהשוואה (P<0.001) לפלסבו גם בשיפורי מדדי החרדה (BAI) וגם בשיפור מדדי הדכאון (BDI) לאחר 12 שבועות טיפול8.

o        מחקר (2006 (E. Moshiri RCT כפול סמיות מבוקר פלסבו ב-40 חולי דיכאון, הדגים שיפור מובהק סטטיסטי בקבוצת המחקר יחסית לקבוצת הביקורת לאחר 6 שבועות טיפול ((P<0.0019.

·         זעפרן במחקרים מבוקרי  נוגדי דכאון (Imipramine, Fluoxetine) , RCT , לטפול בחולים בדיכאון מאג’ורי (MDD) קל עד בינוני בחומרתו:

o        מחקר (Akhondzadeh 2004), RCT כפול סמיות מבוקר כנגד                          100mg/day    Imipramine ב-30 חולי דיכאון (HDRS 20 Average), הראה שלא היה הבדל מובהק סטטיסטי, בין זעפרן לאימיפרמין בשיפור במדדי הדיכאון ושני הטיפולים היו יעילים סטטיסטית יחסית לרמת הבסיס של הדכאון לאחר 6 שבועות טיפול P<0.001))10.

o        מחקר (Nazila Shahmansouri 2013) , RCT כפול סמיות מבוקר כנגד                          פלואוקסטין 40 מ”ג/יום ב-44 חולי דיכאון ( HDRS 17 Average), הראה שלא היה הבדל מובהק סטטיסטי, בין זעפרן לפלואוקסטין בשיפור במדדי הדיכאון לאחר 6 שבועות טיפול11.

o        מחקר ( 2005 A.A. Noorbala) כפול סמיות מבוקר כנגד                          פלואוקסטין 20 מ”ג/יום ב-44 חולי דיכאון ( HDRS 23   Average), הראה שלא היה הבדל משמעותי סטטיסטי, בין זעפרן לפלואוקסטין בשיפור במדדי הדיכאון לאחר 6 שבועות טיפול, ושני הטיפולים היו יעילים באופן מובהק סטטיסטי בהשוואה לרמת הבסיס של הדכאון לאחר 6 שבועות טיפול P<0.001))12.

o        מחקר (2007 Afshin Akhondzadeh Basti) כפול סמיות מבוקר כנגד                          פלואוקסטין 20 מ”ג/יום ב-44 חולי דיכאון (  HDRS 22   Average), הראה שלא היה הבדל מובהק סטטיסטי, בין זעפרן לפלואוקסטין בשיפור במדדי הדיכאון לאחר 6 שבועות טיפול ושני הטיפולים היו יעילים באופן מובהק סטטיסטי יחסית לרמת הבסיס של הדכאון לאחר 6 שבועות טיפול P<0.001))13.

·         זעפרן בסובלים ממצב רוח ירוד שלא מגיעים לסף ההגדרה כחולי MDD.

o        מחקר (2017 Graham Kell) כפול סמיות מבוקר פלסבו, עם השוואה של 3 זרועות בין זעפרן (אפרון) 22 מ”ג, 28 מ”ג ופלסבו ב- 128 מטופלים במצב רוח ירוד שלא הגיעו לסף האבחון כ-MDD. התוצאות הראו ירידה מובהקת סטטיסטית בתסמינים השליליים של מצב רוח ירוד שקשור שחרדה ועקה של 28 מ”ג זעפרן לפלסבו (P<0.001).

·         זעפרן בטיפול בחוסר תפקוד מיני שנובע מטיפול בנוגדי דיכאון.

o        מחקר (Amirhossein Modabbernia 2012) היה מבוקר כפול סמיות ופלסבו, בו נכללו 40 גברים שסבלו מהפרעות בתפקוד מיני בעקבות שימוש של 4 שבועות בפלואוקסטין, שקיבלו פלסבו או זעפרן. התוצאות הראו שיפור מובהק סטטיסטי בזיקפה ובשביעות הרצון מהיחסים המיניים (P<0.001)14.

o        מחקר (Kashani L 2013),מבוקר כפול סמיות מבוקר פלסבו כלל 38 נשים שיוצבו כל ידי טיפול של 6 שבועות עם פלואוקסטין וסבלו מחוסר תפקוד מיני, קיבלו או פלסבו או זעפרן. התוצאות הראו שיפור מובהק סטטיסטי של מדד התפקוד המיני בנשים ע”פ מדד FSHI בקבוצת הזעפרן יחסית לפלסבו15.

·         הפעילות הביולוגית והקלינית של L-Methyl-Folate  שהיא הצורה המחוזרת של החומצה הפולית שמסוגלת לחדור ישירות למעגל הייצור של האמינים הביוגניים (סרוטונין, נוראדרנאלין ודופאמין). ( יש לציין שהספרוקס הוא התכשיר נוגד הדכאון היחיד בארץ המכיל L-Methyl-Folate   )

o        C677T polymorphism– 60% מאוכלוסיית ארה”ב עלולה להיות בסכון גבוה לדכאון   MDD עקב פעילות מופחתת של האנזים 5MTHF-R שמחזר אחרי הפולאט כדי לאפשר לו להיכנס למעגל הביוכימי ולהניע ייצור של האמינים הביוגנים (סרוטונין, נוראדרנאלין ודופאמין)16.

o        תוספת של L-Methyl-Folate שהוא צורה מחוזרת של הפולאט, מאפשרת את כניסתו למעגל ייצור האמינים הביוגנים ללא תלות באנזים 5MTHF-R.

o        מחקרים מראים כי תוספת של L-Methyl-Folate עשויה לשפר את הדכאון בחולים עמידים כתוספת לתרופות נוגדות הדכאון16,17,18.

·         משמעות ביולוגית וקלינית של מגנזיום כמרכיב בטיפול נוגד הדיכאון (יצויין שהמגנזיום הפטנטי Magnox® משולב בתכשיר ספרוקס)  .

o        נוכחות מגנזיום פטנטי מבטיחה את החדירה לתאים של המגנזיום.

o        במחקר בקרב ישראלים צעירים עולה כי 60%  מהישראלים סובלים מהיפומגנזמיה 19 .

o        מחקרים מראים קשר ישיר בין היפומגנזמיה לסיכון לדכאון20.

o        במחקר אקראי מבוקר פלסבו, כפול סמיות על 60 חולי דכאון שסבלו מהיפומגנזמיה ניתנו מגנזיום אוקסיד 500 מ”ג או פלסבו. תוספת המגנזיום שיפרה את הדכאון הצורה טובה יותר עם מובהקות סטטיסטית יחסית לקבוצת הביקורת21.

לסיכום, מהסקירה עולה שטיפול בדיכאון באמצעות תכשיר המכיל את הרכיבים – מיצוי זעפרן, L-Methyl-Folate ומגנזיום עשויים לסייע בטיפול:

·         בדיכאון מג’ורי (קליני) קל עד בינוניעשוי להתאים במיוחד למטופלים שמעדיפים טיפולים שאינם תרופתיים וע”י כך לשפר את ההיענות וההתמדה.

·         בסובלים ממצב רוח ירוד שהוא מתחת לסף הדיכאון.

·         בגברים ונשים עם הפרעות בתפקוד מיני על רקע שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. שימוש בספרוקס ביחד עם התרופות נוגדות הדכאון עשוי לשפר את התפקוד המיני, ללא צורך בהחלפת התרופה נוגדת הדכאון.

כפי שניתן לראות בקישור זה מספר מומחים מובילים בפסיכיאטריה (פרופ’ משה קוטלר, ד”ר אילן טל וד”ר יונתן דוידאור) מתייחסים בחיוב באפשרות השימוש בתוספי תזונה בטיפול בסובלים מדיכאון במסגרת ראיונות שהתקיימו עם פרופ’ רפי קרסו.

References:

1.       DM  Eisenberg et al. NEJM 1993; 328: 246-252.

2.       J Borkan et al., J. Fam. Pract. 1994;39: 545-550

3.       Hosseinzadeh H, Karimi G, Niapoor M. Antidepressant effect of Crocus sativus L stigma extracts and their constituents, crocin and safranal, in mice.  ISHS Acta Horticulturae. 2003:435445

4.       Szafrański, T. Herbal remedies in depression—state of the art. Psychiatr. Pol. 2014;48:5973.

5.       Hosseinali Ettehadi et al. , Journal of Behavioral and Brain Science, 2013, 3, 315-319

6.       Vahdati Hassani F, Naseri V, Razavi BM, Mehri S, Abnous K, Hosseinzadeh H. Antidepressant effects of crocin and its effects on transcript and protein levels of CREB, BDNF, and VGF in rat hippocampus. J Pharm Sci. 2014;22:16.

7.       S. AKHONDZADEH ET AL. Phytother. Res. 19, 148151 (2005).

8.       Mazidi et al. J Complement Integr Med 2016; 13(2): 195199.

9.       E. Moshiri et al.  Phytomedicine 13 (2006) 607611.

10.   Shahin Akhondzadeh et al. BMC Complementary and Alternative Medicine 2004, 4:12.

11.   Nazila Shahmansouri et al. , Journal of Affective Disorders, 2013.

12.   A.A. Noorbala et al., Journal of Ethno pharmacology 97 (2005) 281284.

13.   Afshin Akhondzadeh Basti et al., Progress in Neuro-Psychopharmacology & Biological Psychiatry 31 (2007) 439442

14.   Amirhossein Modabbernia et al., Psychopharmacology , 15 April 2012

15.   Kashani L, Raisi F, Saroukhani S. et al., Hum. Psychopharmacology 2013, 28(1), 54-60.

16.   RC Shelton et al. CNS Spctr. 2009; 14 (Suppl 2):2.

17.   M FAVA et al. J. Clin. Psychiatry. 2009;70 (Suppl. 5):12-17.

18.   M Fava et al. J. Clin. Psychiatry. 2010; 71: e31.

19.   מרכז מיידע ןמחקר של הכנסת 2004.

20.   Y. Gu et al. , Aging and Disease Volume 7, Number 6 : 687-690.

21.   Rajizadeh A et al., Nutrition, March 2017 Volume 35, Pages 5660.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

  • צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]

  • שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות לקשישים המשפרות את המוטיבציה ומציעות תמיכה עשויות להקל על תסמיני דיכאון ולסייע בהפחתת תחושת הבדידות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Healthy Longevity. בחלק ממחקר Behavior Activation in Social Isolation נכללו 435 משתתפים (62% נשים) בגילאי 65 שנים ומעלה עם מכלול בעיות רפואיות ארוכות-טווח באנגליה וויילס. המשתתפים המתאימים למחקר, […]

  • טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול בתסמינים דיכאוניים סביב התערבות ניתוחית עשוי להביא לשיפור התוצאות לאחר-ניתוח ואת המצב הבריאותי של החולים ותוצאים-ממוקדי מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר Successful Aging after Elective Surgery הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 487 חולים (גיל ממוצע של 76.5 שנים) שעברו ניתוח אורתופדי, ניתוח של מערכת העיכול או ניתוח […]

  • אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

    אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

    שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום. במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה