היפראוקסיה בתא לחץ כשיטת טיפול ברפואה היפרברית


כללי

תאי לחץ כמכשירים רפואיים טיפוליים לא רק למקרי תאונות צלילה, הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד ממרכזים רפואיים מתקדמים בעולם. בארץ פועלים ארבעה מרכזים בהם תאי לחץ טיפוליים: באזור הצפון- בבית החולים רמב”ם/אלישע לטיפול במקרים כרוניים ופועלת בו גם מרפאה לריפוי פצע. תא הלחץ במכון לרפואה ימית של חיל הים פעיל למקרים דחופים ותאונות צלילה.

באזור המרכז- בבי”ח אסף הרופא, תא הלחץ מיועד למקרים דחופים, כרוניים ותאונות צלילה בשילוב עם מרפאה לריפוי פצע. בדרום הארץ- באילת, תאונות צלילה ומקרים דחופים אחרים.

במרכז ההיפרברי ובמרפאה לריפוי פצע הטיפול הוא רב תחומי ומערב מומחים מתחומי כירורגיה וסקולרית, כירורגיה פלסטית, אורטופדיה מתקדמת, תמיכה סיעודית וסוציאלית יחד עם רפואה היפרברית. טיפול משולב זה מניב אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד, למשל בריפוי פצעים עקשניים שאינם מגיבים לטיפול רגיל.

בעבודות עלות תועלת שהתפרסמו באירופה, בארה”ב ולאחרונה גם בארץ, הוכח שילוב זה ככדאי ביותר.

מהו תא לחץ?

תא לחץ הינו חדר דמוי גליל העשוי מפלדה ובו 16 מקומות ישיבה נוחים למטופלים ולצוות הרפואי. מעל לכל מושב תלויה מסכה לנשימת חמצן. בתא מערכת קשר וניטור מצלמות במעגל סגור, המאפשרת קשר שוטף עם פנים התא ופיקוח צמוד. לרווחת המטופלים מספר ערוצי מוסיקה להנעמת השהייה, בדומה למחלקת עסקים במטוס מודרני. לתוך התא מזרימים אויר בלחץ גבוה המעלה את הלחץ מעל ללחץ הסביבה (בדומה לצלילה תחת פני הים). כאשר מגיעים ללחץ הטיפולי, המטופלים נושמים מהמסכות 100% חמצן בלחץ סביבתי הגדול מלחץ של אטמוספרה אחת.

בכל טיפול נוכחים אחות ו/או רופא בתוך התא וצוות רפואי וטכני מחוץ לתא.

בתא הלחץ באסף הרופא קיים גם מדור מיוחד לטיפול נמרץ לטובת הטיפולים הדחופים.

מהו טיפול היפרברי?

היפר-יותר.

בר-יחידת לחץ.

היפרברי-על לחץ (לחץ גבוה).

בשיטת טיפול זו החמצן מהווה את התרופה העיקרית ותא הלחץ משמש כמכשיר רפואי בעזרתו ניתן להעלות את כמות החמצן בדם וברקמות לערכים גבוהים ביותר (עד פי 20 מהערכים הנורמלים) שלא ניתן להגיע אליהם בכל דרך אחרת.

בתא הלחץ מטופלות מגוון בעיות רפואיות ומיושמים הידע והניסיון הרב שנצבר ע”י הצוות הרפואי של המרכז לרפואה היפרברית במשך השנים. הצוות הינו רב מקצועי וכולל: רופא מומחה לרפואה היפרברית וצלילה, רופא מומחה למחלות פנימיות, רופא מומחה למחלות ריאה, רופא מומחה בכירורגיה פלסטית, אורטופד מומחה, אחיות עם מומחיות בסיעוד היפרברי וטיפול בפצעים, טכנאים ומפעילים עם הכשרה בהפעלת תאי לחץ.

עקרונות פיזיקליים בטיפול ההיפרברי

בעת נשימת 100% חמצן, ההמוגלובין רווי לחלוטין ונוספת כמות עודפת של חמצן מומס בפלסמה. זמינות החמצן לרקמה עולה ככל שעולה כמות החמצן המומסת בפלסמה. כמות זו נמצאת ביחס ישר ללחצו החלקי של החמצן בגז הנשימה. בעת טיפול בתא לחץ בלחץ סביבתי עד 3 אטמוספרות מוחלטות ונשימת 100% חמצן, כמות החמצן המומסת בדם העורקי עשויה להגיע ל- 6 מיליליטר ב- 100 מיליליטר של פלסמה (VOL%6) ולחצו החלקי יכול להגיע ל- 2500 מ”מ כספית (הנורמה 100 מ”מ כספית). כמות עצומה זו, שניתן להגיע אליה אך ורק בתא לחץ המספיקה לצרכים המטבוליים גם ללא צורך בהמוגלובין, היא הגורם הטיפולי העיקרי.

מינון החמצן המדויק נקבע בהתאם להוריית הטיפול. קביעה זו לוקחת בחשבון את התגובות הטיפוליות החיוביות מחד ואת הצורך להימנע מחשיפת יתר ואפשרות של הרעלת חמצן מאידך.

כיצד משפיע החמצן ההיפרברי- עקרונות פיזיולוגיים

העלאת רמת החמצן בדם לערכים כה גבוהים גורמת לשרשרת תהליכים פיזיולוגיים בהם:

· העלאת רמת החמצן ברקמות הסובלות מרמה נמוכה של חמצן (רקמות היפוקסיות).

· כיווץ כלי דם עורקיים ועקב כך הפחתת בצקות וספיגתן.

· שיפור תפקוד תאי השורה הלבנה והיכולת הפאגוציטארית שלהם.

· עידוד מלחמה בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים אנארובים.

· עידוד יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזיס).

· זירוז יצירת רקמת עצם חדשה.

· זירוז ריפוי פצעים קשי ריפוי.

· הקטנה וספיגה של בועות אויר וגז בכלי דם ורקמות.

· הפחתת הנזק מרעלים שונים (CO, ציאניד).

הוריות הטיפול הנמצאות בסל השירותים

הוריות כרוניות: (הטיפול יום יומי, נמשך כשעתיים, נדרשים 20-60 טיפולים)

· פצעים קשי ריפוי (בעיקר, על רקע היפוקסיה רקמתית כגון: אי ספיקה ווסקולרית או סכרת) שלא הגיבו לטיפול מקובל במשך חודשיים.

· נזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם

(כולל: OSTEORADIONECROSIS,XEROSTOMIA , RADIATION CYSTITIS, RADIATION PROCTITIS,

BREAST RADIATION INJURY);

· כטיפול משולב לפני ואחרי פעולה כירורגית ברקמה מוקרנת;

· זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול

 (REFRACTORY OSTEOMYELITIS;( MALIGNANT OTITIS EXTERNA

· נמק עצם אווסקולרי בעיקר של ראש הירך; **טרם אושר בסל הבריאות

הוריות דחופות: (הזמן מהארוע/ אבחנה ועד הטיפול חייב להיות קצר ככל האפשר. מקרים בהם מהירות תחילת הטיפול תורמת ליעילותו)

· תסחיף אויר או גז;

· מחלת דקומפרסיה;

· גנגרנת גז (GAS GANGRENE ) ;

· הרעלת חד-תחמוצת הפחמן (כולל שאיפת עשן והרעלת ציאניד) ;

· איסכמיה חבלתית חריפה (כולל CRUSH INJURY ;(COMPARTMENT SYNDROME

· איסכמיה פריפרית חריפה למרות ציר וסקולרי פתוח;

· חסימה חריפה של עורק הרשתית (סיכוי עדיף להצלחת הטיפול במידה וניתן תוך 12 שעות מהאבחנה);

· שתלי עור ומתלים במצוקה

;(COMPROMISED SKIN GRAFTS AND FLAPS· ;MUCORMYCOSIS, ACTINOMYCOSIS)

· נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמה הרכה  ;(NECROTIZING FASCIITIS).

· אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל בה באמצעות עירוי דם;

כיצד מופנים אלינו?

המטופל מופנה אלינו ע”י הרופא המטפל או הרופא המקצועי המומחה.

במידת הצורך החולה עובר בדיקת התאמה שכוללת בין השאר בדיקת חימצון

רקמות (Transcoutaneous PO2). עליו להגיע עם צילום חזה עדכני ופענוח ומסמכים המפרטים על מחלות רקע, טיפול תרופתי קבוע, בדיקות עזר ומעבדה, ניתוחים וייעוצים שבוצעו. כמו כן יש לציידו בטופס התחייבות עבור הבדיקה/ הטיפולים שכן הם נכללים בסל השירותים של משרד הבריאות, זאת עפ”י מסמך “מנהל הרפואה” משנת 1998.

בכל שאלה או בירור ניתן לפנות לרופא/ אחות המרכז ההיפרברי

בטלפונים 8377851 – 04, 8377812 04, בימים א’ ה’ בין השעות 16:00 8:30.

דר’ יהודה מלמד

וצוות תא הלחץ

ביבליוגרפיה

י. מלמד, א. זיסר,. ח. ביטרמן, רפואה היפרברית- עקרונות ומנגנונים, הרפואה, ק”י, ב’, ינואר 1986, 86 81. 1.

מנהל רפואה, משרד הבריאות, החטיבה לעניני בריאות, חוזר מספר 37/99, אוגוסט 1999. 2.

ע. כץ, צ. בר-און, הערכת עלות/ תועלת של טיפולים בחמצן היפרברי למניעת קטיעות בחולי סוכרת, אוניברסיטת תל אביב בית הספר לרפואה על שם סאקלר, המחלקה למינהל רפואי, אוגוסט, 1998. 3.

4. E.P. Kindwall & H.T.Whealan, H. Hyperbaric Medicine Practice, Second Edition, Best Publishing Company, 1999.

5. J. M. Cwiklinski et.al., Hyperbaric Nursing, Hyperbaric Medicine Practice, Second Edition, Best Publishing Company, 1999.

6. M. E. Levin, et.al, The Diabetic Foot, Fifth Edition, Mosby Year Book, 1993.

7. P. M., Tibbles, J. S., Edelsberg, Hyperbaric Oxygen Therapy, Review Articles, The New England Journal of Medicine, June 1996, 1642-1648.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה