חדשות

השוואת יעילות ובטיחות Semaglutide (אוזמפיק) אל מול Dulaglutide (טרוליסיטי) בחולים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך Lancet Diabetes Endocrinol)

17/06/2019

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

במאמר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת Lancet Diabetes and Endocrinology דווח על תוצאות מחקר SUSTAIN 7, מהן עולה כי במינונים נמוכים וגבוהים, Semaglutide (אוזמפיק) היה עדיף על Dulaglutide (טרוליסיטי) בשיפור איזון גליקמי והפחתת משקל הגוף והוביל לכך שמספר גדול יותר משמעותית של חולים עם סוכרת מסוג 2 השיגו את יעדי האיזון הגליקמי וירידה במשקל, לצד פרופיל בטיחות דומה.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות דמיון במנגנוני הפעולה, ישנים הבדלים בין אגוניסטים שונים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon Like Peptide) במבנה, פרופיל פרמקוקינטי ותוצאות קליניות. במחקר הנוכחי ערכו החוקרים השוואה ראש-בראש בין Semaglutide ו-Dulaglutide בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינה מאוזנת היטב.

 

החוקרים ערכו מחקר בשלב 3b, בתווית-פתוחה, שנערך ב-194 בתי חולים, מוסדות רפואיים או מרפאות פרטיות ב-16 מדינות. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם סוכרת מסוג 2 והמוגלובין מסוכרר של 7.0-10.5% תחת טיפול במטפורמין בלבד. החולים חולקו באקראי ביחס 1:1:1:1 לטיפול חד-שבועי ב- Semaglutide במינון 0.5 מ"ג, Dulaglutide במינון 0.75 מ"ג, Semaglutide במינון 1.0 מ"ג, או Semaglutide במינון 1.5 מ"ג, אשר ניתנו בזריקה תת-עורית.

 

התוצא העיקרי היה השינוי מתחילת במחקר באחוז המוגלובין מסוכרר; תוצא הסיום המשני היה השינוי במשקל הגוף לאחר 40 שבועות. החוקרים ניתחו את הנתונים באוכלוסיה שכללה את כל החולים שקיבלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר ולפני מתן טיפול הצלה. בטיחות הטיפול נבחנה בכלל החולים שחולקו באקראי ונחשפו לפחות למנה אחת של תרופת המחקר. למחקר הייתה עוצמה סטטיסטית לזיהוי העדר-נחיתות המוגלובין מסוכרר (שוליים של 0.4%( ועדיפות מבחינת משקל הגוף.

 

בתקופה שבין ינואר 2016 ועד יוני 2016, חולקו באקראי 1,201 חולים; מבין אלו, 301 טופלו ב- Semaglutide במינון 0.5 מ"ג, 299 טופלו ב-Dulaglutide במינון 0.75 מ"ג, 300 טופלו ב- Semaglutide במינון 1.0 מ"ג ו-299 חולים טופלו ב-Dulaglutide במינון 1.5 מ"ג.  מבין אלו, 72 חולים (6%) פרשו מהמחקר (22 מטופלים ב- Semaglutide במינון נמוך, 13 מטופלים ב-Dulaglutide במינון נמוך, 21 מטופלים ב- Semaglutide במינון גבוה ו-16 מטופלים ב-Dulaglutide במינון גבוה).

 

אחוז הירידה בהמוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר ועד לאחר 40 שבועות עמד על 1.5% עם טיפול ב- Semaglutide במינון נמוך, בהשוואה ל-1.1% עם Dulaglutide במינון נמוך (p<0.0001) ו-1.8% עם Semaglutide במינון גבוה לעומת 1.4% עם Dulaglutide במינון גבוה (p<0.0001).

 

הירידה הממוצעת במשקל הגוף מתחילת המחקר ועד לאחר 40 שבועות עמדה על 4.6 ק"ג עם Semaglutide במינון נמוך, בהשוואה ל-2.3 ק"ג עם Dulaglutide במינון נמוך (p<0.0001) וב-6.5 ק"ג עם Semaglutide במינון גבוה לעומת 3.0 ק"ג עם Dulaglutide במינון גבוה (p<0.0001).

 

שיעור גבוה יותר משמעותית של מטופלים ב-Semaglutide, בהשוואה ל-Dulaglutide בשני המינונים, השיגו את יעד ריכוז המוגלובין מסוכרר של מתחת ל-7.0% לאחר 40 שבועות: 68% מהמטופלים ב-Semaglutide במינון 0.5 מ"ג לעומת 52% מהמטופלים ב-Dulaglutide במינון 0.75 מ"ג (יחס סיכויים משוער של 2.47, p<0.0001); 79% מהמטופלים ב-Semaglutide במינון 1.0 מ"ג לעומת 67% מהמטופלים ב-Dulaglutide במינון 1.5 מ"ג (יחס סיכויים משוער של 1.96, p=0.002). הממצאים היו דומים בהשגת יעד המוגלובין מסוכרר של עד 6.5% (49% לעומת 34%, יחס סיכויים משוער של 2.18, p<0.0001; 67% לעומת 47%, יחס סיכויים משוער של 2.18, p<0.0001).

 

באשר לירידה במשקל בהיקף של לפחות 5% ממשקל הגוף, 44% מהמטופלים ב-Semaglutide במינון 0.5 מ"ג לעומת 23% מהמטופלים ב-Dulaglutide במינון 0.75 מ"ג ו-63% מהמטופלים ב-Semaglutide במינון 1.0 מ"ג לעומת 30% מהמטופלים ב-Dulaglutide במינון 1.5 מ"ג השיגו יעד זה (p<0.0001 לכל ההשוואות). המגמה הייתה דומה כאשר נבחנה ירידה של לפחות 10% במשקל הגוף (14% לעומת 3%, בהתאמה;  27% לעומת 8%, בהתאמה, P<0.0001 לכל ההשוואות).

 

הפרעות גסטרואינטסינאליות היו האירועים החריגים הנפוצים ביותר ותועדו ב-129 מבין 301 חולים (43%) שטופלו ב- Semaglutide במינון 0.5 מ"ג, 133 מבין 300 חולים (44%) שטופלו ב- Semaglutide במינון 1.0 מ"ג, 100 מבין 299 חולים (33%) שטופלו ב-Dulaglutide במינון 0.75 מ"ג וב-143 מבין 299 חולים (48%) שטופלו ב-Dulaglutide במינון 1.5 מ"ג. תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות היו גם הסיבה הנפוצה ביותר להפסקת הטיפול ב- Semaglutide ו-Dulaglutide.

 

במהלך המחקר תועדו שישה מקרי תמותה: אחד בכל אחת מקבוצות הטיפול ב- Semaglutide ושני מקרים בכל אחת מקבוצות הטיפול ב-Dulaglutide.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על עדיפות Semaglutide על Dulaglutide בשיפור איזון גליקמי והפחתת משקל הגוף בחולים עם סוכרת מסוג 2. היארעות תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות הייתה דומה עם Semaglutide ועם מינון גבוה של Dulaglutide, אם כי שיעורי ההיארעות היו נמוכים יותר עם Dulaglutide במינון נמוך. פרופיל הבטיחות הכולל היה דומה בין הקבוצות.

 

Lancet Diabetes Endocrinol 2018

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני