חדשות

מה בין טיפול בנוגדי-דיכאון ובין הסיכון לאירוע מוחי? (Neurology)

13/08/2019

 

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה קשר בין טיפול בנוגדי-דיכאון הפועלים כמעכבים חזקים של סרטונין ובין סיכון מופחת לאירוע מוחי איסכמי, בהשוואה לתכשירים הפועלים כמעכבים חלשים של הנוירוטרנסמיטר.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול בנוגדי-דיכאון הפועלים כמעכבים חזקים של קליטה חוזרת של סרטונין ובין היארעות אירוע מוחי איסכמי ואוטם לבבי. הם השלימו מחקר עוקבה שהתבסס על נתוני UK Clinical Practice Research Datalink והתמקדו בחולים בגילאי 18 שנים ומעלה בשנים 1995-2014, אשר החלו טיפול חדש בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), או דור שלישי של נוגדי-דיכאון.

 

החוקרים התאימו לכל מקרה של אוטם לבבי או אירוע מוחי איסכמי ראשון עד 30 ביקורות תואמות לפי גיל, מין, זמן קלנדרי ומשך מעקב. הם בחנו את יחס שיעורי ההיארעות של כל תוצא על-רקע טיפול נוכחי במעכב חזק לעומת מעכב חלש של קליטה חוזרת של סרטונין.

 

מדגם המחקר כלל 868,755 מטופלים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת SSRI ו-69,633 חולים שהחלו טיפול בנוגדי-דיכאון מדור שלישי. גיל המשתתפים הממוצע בתחילת המחקר עמד על 46 שנים (64% נשים).

 

במהלך המעקב תועדו 15,860 מקרים של אירוע מוחי איסכמי ו-8,626 מקרים של אוטם לבבי, להם התאימו החוקרים 473,712 ו-258,022 ביקורות, בהתאמה.

 

בהשוואה לטיפול פעיל במעכב חלש של קליטה חוזרת של סרטונין, השימוש במעכב חזק לווה בשיעור נמוך יותר של אירוע מוחי איסכמי (סיכון יחסי של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.80-0.97), אך גודל ההשפעה היה קטן יותר בחלק מהניתוחים הסטטיסטיים. שיעור האוטמים הלבביים היה דומה בשתי הקבוצות ולא תועד הבדל בסיכון לתוצא זה.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר מבוסס-אוכלוסיה מציע כי טיפול בנוגדי-דיכאון הפועלים כמעכבים פוטנטיים של קליטה חוזרת של סרטונין עשוי להיות מלווה בירידה קטנה בשיעור האירועים המוחיים האיסכמיים.

 

Neurology. Published online August 7, 2019

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<