חדשות

השפעות Dapagliflozin (פורסיגה) על התפתחות והתקדמות מחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Lancet Diabetes Endocrinol)

13/08/2019
מאת ד"ר עמית עקירוב
 

מנתונים שפורסמו בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology עולה כי טיפול ב- Dapagliflozin (פורסיגה) עשוי למנוע ולהפחית התקדמות מחלת כליות, בהשוואה לפלסבו, באוכלוסיה מגוונת של חולים עם סוכרת מסוג 2, עם ובלי מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

 

החוקרים ביקשו לבחון את התוצאות הכלייתיות של הטיפול ב- Dapagliflozin במחקר DECLARE-TIMI 58, אשר כלל חולים עם סוכרת מסוג 2 עם ובלי מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, כאשר ברובם התפקוד הכלייתי היה תקין.

 

במחקר DECLARE-TIMI 58, חולים עם סוכרת מסוג 2, המוגלובין מסוכרר בטווח 6.5-12.0%, עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית או גורמי סיכון רבים למחלות לב וכלי דם, עם פינוי קריאטינין של לפחות 60 מ"ל/דקה. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת Dapagliflozin במינון 10 מ"ג, או פלסבו. תוצא משני משולב, לבבי-כלייתי, כלל ירידה ממושכת של לפחות 40% בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער אל מתחת ל-60 מ"ל/דקה, מחלת כליות בשלב סופני, או תמותה עקב גורם כלייתי או קרדיווסקולארי. תוצא כלייתי משולב כלל את כל אלו, פרט לתמותה משנית למחלות לב וכלי דם. במחקר הכלייתי הנוכחי מדווחים החוקרים על המרכיבים של תוצאים משולבים אלו, ניתוח לפי תתי-קבוצות של התוצאים המשולבים ושינויים בקצב הפינוי הגלומרולארי בנקודות זמן שונות.

 

המחקר נערך בין 25 באפריל, 2013 ועד 18 בספטמבר, 2018 עם חציון משך מעקב של 4.2 שנים. מבין 17,160 משתתפים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, ב-8,162 (47.6%) קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער עמד על לפחות 90 מ"ל/דקה, ב-7,732 משתתפים (45.1%) קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער היה קטן מ-90 מ"ל/דקה וב-1,265 (7.4%) קצב הפינוי הגלומרולארי היה נמוך מ-60 מ"ל/דקה בתחילת המחקר. ב-6,974 חולים (40.6%) תועדה מחלה קרדיווסקולארית וב-10,186 חולים (59.4%) תוארו גורמי סיכון מרובים.

 

החוקרים מדווחים כי שיעורי התוצא הלבבי-כלייתי המשולב היו נמוכים יותר משמעותית עם Dapagliflozin, בהשוואה לפלסבו (יחס סיכון של 0.76,p<0.0001); כאשר הוציאו מהתוצא את מקרי תמותה קרדיווסקולארית, יחס הסיכון לתוצא הכלייתי הספציפי עמד על 0.53 (p<0.0001).

 

ממצאי המחקר מעידים על ירידה של 46% בסיכון לירידה ממושכת של לפחות 40% בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער אל מתחת ל-60 מ"ל/דקה (1.4% לעומת 2.6%, יחס סיכון של 0.54, p<0.0001). הסיכון למחלת כליות בשלב סופני או תמותה כלייתית היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול ב-Dapagliflozin, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (0.1% לעומת 0.3%, יחס סיכון של 0.41, p=0.012).

 

החוקרים מדווחים כי חל שיפור בתוצא הלבבי-כלייתי ובתוצא הכליתיי עם Dapagliflozin, בהשוואה לפלסבו, בתתי-קבוצות שונות, כולל אלו עם שסווגו לפי קצב הפינוי הגלומרולארי וכן בנוכחות/העדר מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. שישה חודשים לאחר ההקצאה האקראית, הירידה הממוצעת בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער הייתה גדולה יותר בקבוצת Dapagliflozin, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. השינוי הממוצע השתווה לאחר שנתיים ולאחר 3 ו-4 שנים הירידה הממוצעת בקצב הפינוי הגלומרולארי הייתה קטנה יותר עם Dapagliflozin בהשוואה לפלסבו.

 

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב- Dapagliflozin מנע התפתחות והאט התקדמות מחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2, עם ובלי מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

 

Lancet Diabetes Endocrinol. 2019 Aug;7(8):606-617

 

לידיעה ב-PubMed

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<