חדשות

השוואת טיפול תרופתי לעומת ניתוחי בחולים עם צרבת עמידה לטיפול (N Engl J Med)

20/10/2019

 

בקרב חולים שהופנו למרפאות להפרעות במערכת העיכול בשל צרבת עמידה לטיפול במעכבי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitor), בירור נרחב הדגים עמידות אמיתית לטיפול התרופתי וצרבת על-רקע ריפלוקס בחלק קטן מהחולים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine. בתת-קבוצה ייחודית זו, ניתוח נמצא עדיף על טיפול תרופתי.

 

אין הוכחות ליעילות טיפול במקרים של צרבת עמידה לטיפול במעכבי תעלות מימן והדגש הוא על איזון החזר קיבה-וושט ותרופות להקלה על ריפלוקס (דוגמת Baclofen) או ניתוח כנגד-ריפלוקס, או הפחתת רגישות-יתר ויסארלית (דוגמת Desipramine).

 

מדגם המחקר כלל חולים שהופנו למרפאות להפרעות במערכת העיכול של ה-Veterans Affairs להערכה בשל צרבת עמידה לטיפול במעכבי תעלות מימן, אשר נטלו טיפול ב-Omeprazole במינון 20 מ"ג, פעמיים ביום, למשך שבועיים, ואלו עם המשך צרבת הופנו להשלמת אנדוסקופיה, ביופסיה של הוושט, מנומטריה של הוושט וניטור pH. במידה ונמצא כי החולים סבלו מצרבת על-רקע ריפלוקס, הם חולקו באקראי לטיפול ניתוחי (ניתוח לפרוסקופי מסוג Nissen Fundoplication), טיפול תרופתי פעיל (Omeprazole עם Baclofen, עם תוספת Desipramine בתלות בתסמינים), או קבוצת ביקורת (Omeprazole עם פלסבו).

 

התוצא העיקרי היה שיעורי הצלחת הטיפול, אשר הוגדר כירידה של לפחות 50% במדד Gastroesophageal Reflux Disease-Health Related Quality of Life לאחר שנה אחת.

 

מדגם המחקר כלל 366 חולים (גיל ממוצע של 48.5 שנים). הערכה טרם ההקצאה האקראית הובילה לאי-הכללת 288 משתתפים: 42 בעקבות הקלה בצרבת במהלך שבועיים של טיפול ב-Omeprazole, 70 אשר לא השלימו את הפרוצדורות הנדרשות במחקר, 54 הוצאו מהמחקר מסיבות אחרות, 23 סבלו מהפרעות בוושט שאינו מחלת החזר קיבה-וושט ו-99 סבלו מצרבת פונקציונאלית.

 

בעקבות זאת, 78 המשתתפים שענו על הקריטריונים של המחקר חולקו באקראי לאחת מקבוצות המחקר.. שיעורי ההצלחה של ניתוח (18 מבין 27 חולים, 67%) היו גבוהים משמעותית משיעורי ההצלחה של טיפול תרופתי פעיל (7 מבין 25 חולים, 28%) (p=0.007) או שיעורי ההצלחה שתועדו בקבוצת הביקורת (3 מבין 26 חולים, 12%) (p=0.001). ההבדל בשיעורי ההצלחה בין טיפול תרופתי פעיל ובין קבוצת הביקורת עמדו על 16 נקודות אחוז (p=0.17).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי חלק גדול מהחולים המופנים להערכה של תסמיני החזר קיבה-וושט עמידים לטיפול במעכבי תעלות מימן, אינם באמת עמידים לטיפול או שהתסמינים אינם נובעים מהחזר קיבה-וושט. באלו שאכן סובלים מצרבת עמידה לטיפול תרופתי על-רקע מחלת החזר קיבה-וושט, תתכן עדיפות להתערבות ניתוחית על-פני טיפול תרופתי.

 

N Engl J Med 2019; 381:1513-1523

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<