נתוני הבריאות של ה- OECD לשנת 2019: ישראל מציגה תוצאי בריאות מצוינים, מערכת בריאות יעילה, וזאת לצד הצורך להיערכות מערכתית על מנת לשמר תוצאות אלה בעתיד.
ארגון ה-OECD סוקר אחת לשנתיים את תוצאי הבריאות בהשוואה בינלאומית, ובוחן את המגמות העתידיות בכל מדינה.
נתוני הבריאות של ישראל מציגות תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית: תוצאי הבריאות של ישראל גבוהים מאוד במגוון מדדים תוחלת החיים בישראל עומדת על 82.6 שנים בעוד תוחלת החיים הממוצעת ב- OECD היא 80.7 שנים בלבד. בנוסף, ב-OECD, 9.1% מהחולים שאושפזו עקב התקף לב, ימותו בתוך 30 ימים, זאת לעומת השיעור בישראל, שעומד רק על 7.5% מהחולים.
נתונים חיוביים אלו מושגים באמצעים כספיים פחותים משמעותית ביחס לשאר מדינות ה- OECD, מה שמראה על יעילות גבוהה במיוחד מערכת הבריאות: ההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ”ג היא נמוכה ביחס למדינות ה- OECD: בעוד שההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות ב- OECD עומדת על 8.8% מהתמ”ג, ההוצאה הלאומית בישראל עומדת על 7.5% מהתמ”ג בלבד. שיעור ההוצאה הציבורית בישראל עומד על 63.6% מההוצאה הלאומית לבריאות, זאת לעומת שיעור של 73.6% בשאר מדינות הארגון.
המשמעות היא, שבעוד שבישראל ההוצאה לבריאות על כל נפש הוא 2,780 דולר בממוצע, אזי בממוצע מדינות ה- OECD, סכום ההוצאה לנפש עומד על כ- 4,000 דולר בשנה. בדומה, גם שיעור הרופאים והאחיות בישראל, על אף השיפור המשמעותי בשיעור האחיות בשנים האחרונות.
בנוסף לבחינת נתוני הבריאות בעשור החולף, הדוח מציג גם את המגמות העתידיות במדינה. כאן, התמונה מציגה את האתגרים הגדולים של המערכת בשנים הקרובות.
רמת התשתיות הנמוכה, יחד עם רמת הנצילות הגבוהה במיוחד ביחס למדינות ה- OECD עלולה לייצר מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה, בתקופת החורף או במקרה חירום, ככל שלא תהיה היערכות לאומית להזדקנות האוכלוסייה.
נתוני ה-OECD חוזים כי בעוד עשור, ההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות במדינות ה- OECD תעמוד על 10.2% מהתמ”ג. במטרה לשמר את מקומה הנוכחי בקרב מדינות הארגון, בעוד עשור, על ההוצאה הלאומית בישראל לעלוך ל- 8.8% מהתוצר, כלומר נדרשת תוספת תקציב משמעותית למערכת הבריאות על מנת לשמר את מצוינותה ויעילותה.
אינדיקטורים נוספים בדוח משקפים את התנהגויות הבריאות בישראל. אחוז צריכת האלכוהול הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות הארגון. שיעור המעשנים ירד והוא נמצא כיום בנקודת אחוז נמוך מהממוצע של מדינות הארגון. שיעור ההשמנה בישראל בקרב בוגרים נמוך מהממוצע, אולם שיעור הילדים בהשמנת יתר, גבוה באופן יחסי, עניין המחייב המשך התמודדות לאומית עם התופעה.
סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, הגיב לנתוני ה- OECD: “אני מברך על ממצאי הדוח המצביעים שוב על מצוינות המערכת, כמו גם על האתגרים הצפויים בשנים הקרובות. אני סמוך ובטוח כי בכוחנו לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות יישום התכנית הלאומית שגיבשנו במשרד. אני מחויב לפעול ליישומה עם כינון הממשלה החדשה.”
מנכ”ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב אמר כי: “הדוח מוכיח שוב את המצוינות והיעילות של מערכת הבריאות הישראלית ועל כך שמעבר לצורך בהיערכות לאומית לאתגרי העשור הקרוב, ניתן באמצעות תוספת משאבים של מיליארדים בודדים, לחזק את המערכת ולשפר משמעותית את השירות לאזרחים.”
משרד הבריאות גיבש תכנית אסטרטגית להיערכות המערכת בכל המימדים ואנו מצפים ליישומה עם כינון הממשלה החדשה.
בברכה,
אייל בסון, דובר משרד הבריאות
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!