חדשות

תמונת מצב להבוקר: 304 חיוביים, 4 במצב קשה. נחשפים התרחישים של המודלים שהממשלה מתבססת עליהם (בין 8600-21600 מקרי מוות) ומה אפשר ללמוד מהמודל הרפואי/כלכלי של הגישה הדיפרנציאלית ?

17/03/2020

מאת מערכת אי-מד

להלן תמונת המצב שמציג משרד הבריאות לבוקר 17/3/20 (בינתיים התקבל עדכון על כך שמספר החיוביים לנגיף עלה ל-304 )

בדיווח מדהמרקר מהבוקר מוצגות תוצאות המודל המתיטמטי של התוצאות הצפויות מהתפרצות הקורונה בישראל תחת 4 תרחישים אשר היווה בסיס לדיונים ולקבלת ההחלטות של הממשלה. לכל תרחיש הונח קצב הדבקה (R0 ) שונה (בין 1.2 ל-2) ומאלה נגזרו הפרמטרים של שיעור הידבקות של האוכלוסייה, סה"כ חולים, סה"כ אשפוזים בטיפול נמרץ, ותמותה.

אפשר לראות שהתוצאות מבחינת תמותה ותפוסת מיטות אשפוז בטיפול נמרץ נעות בין 8,600 ו-1300 בקצב הדבקה נמוך של 1.2 עד ל-21,600 מקרי תמותה ו-14,000 מיטות בטיפול נמרץ בתרחיש של קצב הדבקה בסיסי של 2.

על רקע תרחישים אלה אפשר להבין מדוע משרד הבריאות דוחף להחמרת ההנחיות שמטרתן היא להקטין ככל האפשר את ה-R0 .

השאלה היא האם המודל בחן גם כיוון פעולה דיפרנציאלי ? כלומר תרחיש שבו מתבצע בידוד, בדיקות אינטנסיביות, ניטור צמוד ומתן מענה מהיר לכל סימפטום או בדיקה חיובית - רק לקבוצת הסיכון (לצורך העניין מבוגרים מעל גיל 65-70 עם גורם סיכון נוסף אחד לפחות), בעוד ששאר המדינה חוזרת לנורמליזציה.  זאת מכיוון שיש שונות עצומה של התוצאה העיקרית של המודל (אישפוז בטיפול נמרץ ותמותה) בין קבוצת הסיכון (כנראה שלמעלה מ-25%) לעומת שאר האוכלוסייה (כנראה סביב 0.5% , לא רחוק משפעת עונתית).

במודל כזה שגם ייקח בחשבון את אובדן ימי העבודה במשק, יתכן שהתוצאה הכוללת המשוקללת הייתה מובילה לתכנית פעולה שונה. יתכן , ממש לא בטוח - אבל בטח שווה בדיקה ודיון.

הנה דוגמא למודל , ובאמת מדובר בדוגמא בלבד שמטרתה רק להמחיש כיצד ניתן לנתח את המשמעויות של גישות שונות, כולל התייחסות לאספקט הכלכלי.  הנחות היסוד במודל ודאי אינן מדוייקות או מובהקות אך המודל מדגים במספרים (שוב מבוסס על הערכות או יותר נכון ניחושים - Guesstimation בלבד !)

בחלופה הדיפרנציאלית שבה כאמור מתמקדים באוכלוסייה שבסיכון ההערכה היא שכתוצאה מכך מספר החיוביים לנגיף באוכלסייה זו יהיה נמוך יותר מאשר בתרחיש של המשך המדיניות הנוכחית : במקום 125,000 - "רק" 100,000 . לעומת זאת, כמות הנשאים באוכלוסייה הרגילה יהיה פי 3 גדול יותר בחלופה הדיפרנציאלית, ובסה"כ תחת החלופה הדיפרנציאלית מס' הנשאים הכולל יהיה גדול יותר: 1.225 מיליון מול חצי מיליון .

אבל כאשר מעריכים את כמות החולים הקריטיים והתמותה תוך לקיחה בחשבון את אחוזי התחלואה והתמותה לכל אחת מ-2 הקבוצות (25% לאוכלוסייה שבסיכון ו-0.5% בשאר האוכלוסייה סך המקרים הקשים עשוי להיות דומה בשתי החלופות, אולי אפילו נמוך יותר בחלופה הדיפרנציאלית (לפי המודל לדוגמא שלנו 2500 פחות מקרים קשים). אפשר גם לתמחר את עלות הטיפול במקרים הקשים (לצורך העניין הונח שעלות טיפול במקרה קשה הוא 30,000 ש"ח) .

בחלק השני של המודל מוצגת העלות הכלכלית למשק תחת שתי החלופות, וכפי שניתן לראות ההבדלים הן עצומים לטובת כמובן החלופה הדיפרציאלית.

  חלופה נוכחית חלופה דיפרנציאלית הפרש
כמות נשאים תוך חודש            500,000           1,225,000              725,000
מהם בסיכון             125,000              100,000               -25,000
נשאים שלא בסיכון מוגבר            375,000           1,125,000              750,000
       
שיעור תחלואה קשה:      
מאוכלוסייה בסיכון 25% 25%  
אוכלוסייה שלא בסיכון  0.5% 0.5%  
       
       
תחלואה קשישה מאוכלוסייה בסיכון              31,250                25,000                 -6,250
תחלואה קשה מאוכלוסה שלא בסיכון                1,875                 5,625                  3,750
       
סה"כ מקרים קשים              33,125                30,625                 -2,500
       
עלות מקרה קשה              30,000                30,000  
סה"כ עלות מקרים קשים      993,750,000        918,750,000         -75,000,000
       
מספר מושבתים/חל"טים           3,000,000              150,000  
למשך מספר ימים של  15 15  
סה"כ אובדן ימי עבודה        45,000,000           2,250,000  
ימי מחלה של נשאים שלא בסיכון (14)           5,250,000         15,750,000  
סה"כ אובדן ימי עבודה כולל        50,250,000         18,000,000  
עלות יום עבודה 333 333  
סה"כ עלות אובדן ימי עבודה  16,750,000,000     6,000,000,000   -10,750,000,000
       
סה"כ עלות אישפוזים ואבדן ימי עבודה  17,743,750,000     6,918,750,000   -10,825,000,000

כלומר במודל,  הדמיוני שלנו אם תרצו,  תחת החלופה הדיפרנציאלית, העלות הכוללת למשק של הטיפול במקרים הקשים + אובדן ימי העבודה (של המושבתים/חל"טים + החיובים לנגיף שצריכים להישאר בבידוד) נמוכה יותר ב-10.8 מיליארד ש"ח מהחלופה של המדיניות הנוכחית של המשך סגירת המשק. 

נדגיש שוב, אין שום וודאות שהניתוח והתוצאות כאן נכונות ! מטרת הצגת המודל הזה היא ליצור סוג של פרובוקציה שתגרום אולי למקבלי ההחלטות לבקש הרצת המודל והצגת תרחישים תחת מדיניות שונה שמבוססת על הפערים העצומים שיש בין קבוצות הסיכון לאוכלוסייה הרגילה. 

אגב, לפי הסקר שערכנו, 39% מ-493 משתתפי סקר אי-מד תומכים בגישה הדיפרנציאלית.. אנגליה אגב נוקטת בסוג מדיניות כזה (אם כי ללא סגר מוחלט על אוכלוסיית הסיכון כפי שמוצע כאן) ויהיה מעניין לעקוב אחר התוצאות שם.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<