חדשות

דו''ח ביניים של וועדת הקורונה של הכנסת : כשל מחשבתי וארגוני בקבלת החלטות, מדיניות בדיקות לקויות, וסגר שגוי

07/04/2020

מאת מערכת אי-מד

להלן סיכום ישיבת ועדת הקורונה של הכנסת בראשותו של חבר הכנסת עופר שלח (בתמונה, ויקיפדיה).

כשל מחשבתי וארגוני בקבלת החלטות, מדיניות בדיקות לקויות, וסגר שגוי. לדעת הוועדה חלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת: קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות; ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות תואמות גם הן את העובדה שרק בסוף מרץ היו בישראל מסיכות במספר מספיק.

החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"לי משרד הבריאות ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר.

חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני. למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. ודרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, "החלטות מהירות תוך כדי תנועה".

למרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משר הביטחון (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לכאן מטה דומה. לא מונה אופרטור שיתפקד כ"רמטכ"ל" האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם גם "קבינט קורונה" בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלבנטיים – כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני הפועל בשיגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות.

הוועדה ממליצה להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל.

יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוניים.

משרד הבריאות: הוועדה ציינה כי מנכ"ל משרד הבריאות הודה בהופעתו בוועדה כי מה-20.1 (היום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום) ועד ל-26.3, היום בו הופיע לפנינו, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה.

לפי הוועדה, מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה.

בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז ה-20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים.

 מדיוני הוועדה ומשיחות לא רשמיות עולה כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה.

 הוועדה גילתה שלפחות במוסד רפואי אחד, ששמו לא נמסר, התבקשו מנהלי מחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר. רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל, למרות שעל פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם.

חברי הוועדה התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגה לה על ידי הדוברים השונים.

אסטרטגיית יציאה: הוועדה סבורה כי צרכי המשק והחברה מחייבים, מייד לאחר הפסח, שינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה. גם בהיעדרה של "אסטרטגית יציאה" כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם.

מדיניות הבידוד הדיפרנציאלי צריכה לתפוס לא רק לגבי אוכלוסיות בסיכון, אלא גם לגבי מוקדי סיכון גיאוגרפיים, כדוגמת העיר בני ברק וישובים אחרים, בהם יש התפרצויות חריגות של המחלה.

הנזק המשני מעצירה מוחלטת וחסרת אבחנה של פעילות שאינה קשורה לקורונה עלול, בסופו של דבר, לעלות אפילו על זה של המגיפה עצמה.

הוועדה ממליצה על שחרור הדרגתי של המשק החייב להתחיל בהקדם, לכל המאוחר עם תום ימי הפסח.

הוועדה סבורה שלקראת הפעלתם של הצעדים הנדרשים להסרת חלק מהמגבלות על הגילאים הצעירים יותר, יש לגבש מדיניות ולרכז אמצעים כדי להתמודד עם ההשלכות של מגבלות קשות וממושכות על האוכלוסייה המבוגרת. יש להקים צוות מיוחד, ובו נציגי משרד הבריאות, מומחים לבריאות הנפש וגרונטולוגים כדי לעצב מדיניות זו, ולהקדיש לה אמצעים רבים – מבדיקות ועד למערכות רווחה, חלוקת מזון ועזרה פסיכולוגית.

היערכות מיידית ל"גל השני": ההערכות הן שגל שני של הקורונה יפרוץ בחורף הקרוב, ייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. יש להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי שיפורט בפרק מיוחד.

בני ברק: פרט למאבק סיזיפי וראוי לשבח לכשעצמו על כל חולה וזקוק לבידוד, והפעלת מאמצי רווחה אדירים בעזרת צה"ל והמשטרה, אין כרגע למערכת שום תוכנית אין מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית.

הוועדה ממליצה להעמיד את בני ברק במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרוייקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה.

רשויות מקומיות: חברי הוועדה התרשמו כי רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר.

הוועדה ממליצה לחזק את הרשויות כלכלית, לשפות אותן על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מעצירת הפעילות הכלכלית (בדגש על פיצוי מלא מאובדן ארנונה), ולהעביר לידיהן מקסימום סמכויות לניהול חיי תושביהן.

בדיקות: בתחום הבדיקות באו לידי ביטוי הפערים במוכנות, חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן. בתחילה נקבעה מדיניות בדיקות מצמצמת, שכאמור לא ברור אם נבעה מניתוח מקצועי או מחוסר יכולת; משניתנה הוראה להרחיב אותה, התנהל תהליך הרכש על ידי גופים שלא בכך מיומנותם, כדוגמת המוסד, והובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות חומרים לא מתאימים; וכל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל.

מניעת הדבקה של האוכלוסייה בקבוצת הסיכון היא המפתח החשוב ביותר לצמצום מירבי של מספר המונשמים והמתים מן המחלה.

הוועדה סבורה כי אין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה, כפי שנוהגת המערכת עתה (למעט מספר קטן יחסית של בדיקות ניטור). יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון.

לדיווח המלא בכלכליסט

בתגובה להודעת הועדה פירסם איגוד רופאי בריאות הציבור את ההודעה הבאה:

איגוד רופאי בריאות הציבור מברך על פרסום דוח  הביניים של ועדת הכנסת בנושא הקורונה בראשות ח"כ עפר שלח. חשוב מאוד שבאירוע חירום בבריאות הציבור יתנהלו דיונים ציבוריים ויתקיים פיקוח  פרלמנטרי, במטרה לשפר תהליכים בזמן אמת. מעבר ללקחים שיכולים להילמד הדבר חשוב גם לצורך שקיפות, הצגת השיקולים לציבור, שיפור תהליכי קבלת ההחלטות, חיזוק האיזונים והבלמים והגברת האמון.

 

הערת המערכת: הדו"ח קשה וביקורתי מאוד ומעלה בהחלט נקודות חשובות. עם זאת, כדאי עדיין לזכור שלמרות הכל ישראת נמצאת באחד המקומות היותר טובים בעולם בפרמטרים של שיעור תחלואה קשה לנפש ומסך המקרים, תמותה, ואפילו , כן , אפילו גם מספר הבדיקות לנפש... וגם על כך מגיע ודאי קרדיט מסויים למשרד הבריאות והממשלה. 

 נזכיר לכם שבסקר שערכנו אתכם, מנויי אי-מד, באמצע מרץ , 38% מ-536 המשתתפים תמכו בגישה דיפרנציאלית (בידוד והגנה צמודה של האוכלוסייה שבסיכון והקלה לכלל הציבור) , 27% תמכו במדיניות משרד הבריאות, ו-29% תמכו בהחמרת הצעדים כבר אז. אי-מד הפנתה את תוצאות הסקר לגורמים הבכירים במשרד הבריאות וביקשה את התייחסותם לממצאי הסקר, ובעיקר קבלת הסבר מספק לשלילת הגישה הדיפרנציאלית, ובקשתנו להציג את המודלים והתרחישים על פיהם מתבססות ההחלטות. בכך אנו מצטרפים לביקורת של ועדת הקורונה על אופן תהליך קבלת ההחלטות ושיקוף של השיקולים וההתבססות על המודלים והתרחישים תחת חלופות.

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני