משפחה

היכן ממוקמת ישראל בהשוואות הבינ”ל של תמותה מקורונה ? /מאמר אודח מאת אודי שומר (*)

הנתונים לגבי הקורונה נאספו מ: https://www.worldometers.info/coronavirus/

ונכונים לתאריך 17 לאפריל 2020

הנתונים על גיל חציוני נאספו מ: https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_median_age

נסקרו 48 מדינות, שנבחרו כך:

1.      משטרים דמוקרטיים – מכיוון שזה מגביר את אמינות הנתונים

(למעט סינגפור שאינה דמוקרטית, אולם הדיווחים משם מאוד אמינים)

2.      תוצר גולמי לנפש (GDP PPP) של לפחות $20,000

·       מספר הנפטרים למיליון נפש

זהו הנתון החשוב והאמין ביותר, שמתעדכן באופן יומיומי.

ישראל ממוקמת במקום ה-25 מתוך 48 המדינות שנסקרו.

* יש לציין כי במדינות מסוימות לא נספרים אנשים שמתו מקורונה בביתם או בבתי אבות.

·       מספר הבדיקות למיליון נפש

ישראל ממוקמת במקום ה-10 מתוך 48 המדינות שנסקרו.

* מספר הבדיקות לא מתעדכן באתר באופן רציף לכל מדינה, לכן מוטה כלפי מטה.

·       שיעור התמותה

ישראל ממוקמת במקום ה-9 מתוך 48 המדינות שנסקרו.

יש לציין כי שיעורי התמותה הנמדדים מושפעים מ:

1)     כמה נדבקים אובחנו (היקף הבדיקות בכל מדינה).

2)     השלב שבו נמצאת המדינה בעקומה האפידמיולוגית:

שיעור התמותה בד”כ עולה עם הזמן עד לסיום המגפה.

3)     התפלגות הגילאים של האוכלוסיה.

4)     שכיחות מחלות הרקע בקרב האוכלוסיה:

סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה כרוניות, לחץ דם גבוה, השמנת יתר קיצונית, סרטן.

5)     קיבולת מערכת הבריאות:

מס’ רופאים ואחיות טיפול נמרץ, מס’ מיטות טיפול נמרץ, מס’ מכשירי הנשמה.

6)     איכות מערכת הבריאות: רופאים, אחיות, טכנולוגיה.

7)     הגנה על אוכלוסיות בסיכון: אנשים מעל גיל 65 או בעלי מחלות רקע.

·       הגיל החציוני

מכיוון שהקורונה קטלנית הרבה יותר בגילאים מבוגרים, התפלגות הגילאים משפיעה באופן משמעותי על שיעור התמותה. לכן השווינו את הגיל החציוני בכל מדינה.

ניתן לראות כי לישראל אחת מהאוכלוסיות הצעירות ביותר מכלל המדינות שנסקרו:

·       שיעור התמותה במדינות עם גיל חציוני קטן מ-40

לסיום, השווינו את שיעורי התמותה רק עבור מדינות בעלות אוכלוסיה צעירה יחסית:

ישראל ממוקמת במקום ה-5 מתוך 15 מדינות בעלות אוכלוסיה צעירה שנסקרו.

·         שיעור התמותה הגבוה במקסיקו קשור מן הסתם למספר הבדיקות הנמוך מאוד:

רק 300 בדיקות למיליון נפש, לעומת מעל 20,000 בישראל למשל.

ייתכן שבמקסיקו בודקים רק אנשים הזקוקים לאשפוז.

·         לגבי ארה”ב, זה כנראה שילוב בין מספר בדיקות לא מספיק לאוכלוסיה לא בריאה (שכיחות גבוהה של סוכרת, לחץ דם גבוה והשמנת יתר קיצונית)

(*) אודי שומר מלווה אותנו כבר כמה שבועות עם ניתוחי נתונים אודות הקורונה מתוך מטרה להציג מידע אובייקטיבי ומהימן. לטענתו, בניגוד למקומות אחרים, כמו איטליה למשל, אשר חושפת  את הנתונים הסטטיסטיים לגבי המתים, גם באיטלקית וגם באנגלית, לרבות התפלגות גילאים ומין, מספר מחלות הרקע, סוג מחלות הרקע, סימפטומים, תקופת זמן עד לאשפוז ועד למוות, סיבוכים שמהם נפטרו, נתונים אלה אינם זמינים מספיק בישראל.



הערת המערכת: ראשית אנו כמובן מודים לאודי שמלווה אותנו כבר זמן מה עם ניתוחים סטטיסטיים מעניינים.

שנית, אפשר להתרשם מהניתוח הזה שישראל, כפי שטוען ראש הממשלה וראשי משרד הבריאות בהחלט מציגה רמת ביצוע גבוהה למדי (אבל לא במצב הכי טוב או בין 3 המדינות במצב הכי טוב כפי שנטען בהצהרות וראיונות שונים) מבחינת בדיקות לנפש , תמותה לנפש ואחוזי תמותה, גם כאשר משווים אותה למדינות עם פרופיל דמוגרפי דומה. 

יחד עם זאת, כולנו יודעים שהמחיר הכלכלי החברתי, וכנראה גם הבריאותי (של מטופלים שמצבם מתדרדר בשל חוסר זמינות של טיפולים המוגדרים כעת כ”אלקטיביים” וכד’) והנפשי שישראל משלמת הוא גבוה מאוד בשל מדיניות הסגר המאוד מחמירה. 

יהיה מעניין, ואנו נבדוק זאת אנו מקווים בעזרת אודי, לערוך גם השוואה שמשלבת פרמטרים אלו. למשל יחס תמותה למיליון לאחוז מועסקים (לא מובטלים ). בהשוואה כזו יכול להיות שהמקום המכובד שיש לנו כעת בהשוואות הבינ”ל יהיה נמוך יותר…

ובהקשר זה, מכיוון שאנו כעת בתהליך של התחלת יישום “אסטרטגיית היציאה” , ראוי ונכון יהיה שבהערכת חלופות היציאה השונות,  הפרמטרים שיושוו לצורך קבלת החלטה יכללו הן רמות תחלואה קשה ותמותה הצפויות בכל חלופה מחד, ומאידך פרמטר כלכלי/חברתי כמו אבטלה ופגיעה בתוצר.  

בין החלופות יש בוודאי מקום לבחון חלופה דיפרנציאלית (זו שגם קיבלה את שיעור התמיכה הגדול ביותר בסקר שערכנו באתר לפני למעלה מחודש) שבה הבידוד והסגר נמשכים לאורך זמן רב יותר ובאופן הדוק יותר בקרב קבוצות הסיכון ומוקדי התפרצות ידועים, ומאידך חזרה מהירה יותר לשגרה בקרב שאר האוכלוסייה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה