חדשות

תוספת מעכב CGRP לטיפול לבוטוקס נמצא בטוח ויעיל למניעת מיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

22/06/2020

 

תוספת טיפול מונע בנוגדן חד-שבטי כנגד CGRP (Calcitonin Gene-Related Peptide) נמצאה בטוחה ויעילה בחולים עם מיגרנה כרונית בהם תועדה תגובה חלקית לטיפול ב-Onabotuliniumtoxin A (בוטוקס).

 

מטרת המחקר הייתה לבחון אם תוספת טיפול בנוגדן חד-שבטי כנגד CGRP לטיפול בבוטוקס מובילה לשיפור בתוצאות חולים עם מיגרנה כרונית. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי של חולים שטופלו בבוטוקס וקיבלו טיפול בנוגדן כנגד CGRP. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אבחנה של מיגרנה כרונית. התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי במספר ימי כאבי ראש בחודש ושינוי בחומרת הכאב הוגדר כתוצא משני של המחקר.

 

ניתוח הנתונים כלל 153 חולים (גיל ממוצע של 47.1 שנים, 90.8% נשים). מבין המשתתפים במחקר, 89 חולים (58%) קיבלו טיפול ב-Erenumab, 51 חולים (33%) טופלו ב-Galcanezumab ו-13 חולים (9.0%) טופלו ב-Fremanezumab.

 

מהנתונים עולה כי 114 חולים (74.5%) דיווחו על ירידה במספר הימים עם כאבי ראש או בחומרת הכאב. בקבוצה של 66 חולים עם נתונים כמותיים זמינים, המספר הממוצע של ימים עם כאב ראש בכל חודש טרם הטיפול בבוטוקס עמד על 25.7. לאחר הטיפול בבוטוקס, החולים דיווחו על ירידה ממוצעת של 10.9 ימים עם כאב ראש בחודש (ירידה של 42.4%), כך שבממוצע המשתתפים דיווחו על 14.8 ימים עם כאב ראש בחודש.

 

לאחר טיפול בנוגדן כנגד CGRP מספר הימים עם כאב ראש ירד ב-5.6 ימים נוספים (37.8%). בקרב חולים בקבוצת הטיפול המשולב נרשמו בממוצע 9.1 ימים עם כאבי ראש בחודש. הירידה הכוללת מתחילת המחקר עמדה על 16.6 ימים עם כאב ראש בחודש (ירידה של 64.6%).

 

מספר הימים עם כאב ראש בחודש ירד ל-9.3 ימים עם Erenumab ו-Galcanezumab ול-5.8 ימים בחודש עם Fremanezumab. עם זאת, מספר קטן של חולים נטלו טיפול ב-Fremazneumab ולכן התוצאה הנ"ל הייתה פחות משמעותית מבחינה סטטיסטית, בהשוואה לנוגדנים אחרים כנגד CGRP.

 

תופעות לוואי על-רקע טיפול בנוגדני CGRP תועדו ב-13 חולים (8.5%) ואלו כללו עצירות, תגובות באתר הזריקה ועייפות.

 

החוקרים מסכמים י תוספת טיפול במעכבי CGRP הפחיתה משמעותית את מספר הימים עם כאבי ראש וחומרת הכאב בחולים עם מיגרנה כרונית.

 

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<