חדשות

התועלת של תוספת טיפול תרופתי למטפורמין בשיפור התוצאות במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (Ann Intern Med)

14/07/2020

 

מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine, עולה כי בחולי סוכרת בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם תחת טיפול במטפורמין, תוספת אגוניסטים ספציפיים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-like Peptide) ומעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) עשויים להפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הנזקים והיתרונות של תרופות להפחתת רמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2. הם ערכו חיפוש במספר מאגרי נתונים לזיהוי מחקרים אקראיים, שארכו לפחות 24 שבועות ובחנו את ההשפעות של תרופות להפחתת רמות סוכר בדם על תמותה, איזון גליקמי ותוצאות וסקולאריות.

 

החוקרים כללו בסקירה 453 מחקרים שבחנו 21 התערבויות לאיזון סוכרת מ-9 משפחות תרופות. ההתערבויות כללו טיפולים מונותרפים (134 מחקרים), תוספת טיפול למטפורמין (296 מחקרים) וטיפולים מונותרפים לעומת תוספת טיפול למטפורמין (23 מחקרים).

 

החוקרים מדווחים כי לא היו הבדלים בין טיפולים בחולים שלא קיבלו טיפול קודם והיו בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם. משטרי טיפול באינסולין ואגוניסטים ספציפיים לקולטן ל-GLP-1 שניתנו כתוספת לטיפול מבוסס-מטפורמין הובילו לירידה הגדולה ביותר בריכוז המוגלובין מסוכרר. בחולים בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם אשר קיבלו טיפול המבוסס על מטפורמין (298 מחקרים), לא תועדו הבדלים בעלי חשיבות קלינית בין טיפולים שונים מבחינת התמותה ותוצאות וסקולאריות.

 

בחולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם שקיבלו טיפול מבוסס מטפורמין (21 מחקרים), טיפול פומי ב-Semaglutide, Empagliflozin, Liraglutide, Exenatide בשחרור ממושך ו-Dapagliflozin הפחיתו את שיעורי התמותה מכל-סיבה. טיפול פומי ב-Semaglutide, Empagliflozin ו-Liraglutide הפחיתו גם את הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית.

 

הסיכויים לאירוע מוחי היו נמוכים יותר עם מתן תת-עורי של Semaglutide ו-Dulaglutide. מעכבי SGLT-2 הפחיתו את שיעור האשפוזים עקב אי-ספיקת לב ומחלת כליות בשלב סופני. מתן תת-עורי של Semaglutide ו-Canagliflozin לוו בעליה בסיכון לרטינופתיה סוכרתית ולקטיעות, בהתאמה.

 

Ann Intern Med 2020

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<