משפחה

על רקע הכאוס והזיגזגים בקבלת החלטות הממשלה התקיים היום דיון סוער בין מומחים בוועדת הקורונה בכנסת שבו התגלו אי הסכמות חריפות על הערכת מצב התחלואה והפתרונות הנדרשים

הודעת דוברות הכנסת

דוברות הכנסת (ועדת הקורונה): “במקום לסגור את המדינה – תחזקו את מערכת הבריאות”

כך יו”ר וועדת הקורונה יפעת שאשא-ביטון. מומחים וחוקרים טוענים בתוקף בוועדה: אנחנו לא בקטסטרופה, מספר הנדבקים איננו המדד הנכון, אין נתונים כמה נפטרים מהמחלה עצמה אלא ממחלות-הרקע. הסגר פוגע בבריאות הציבור

האם נגיף הקורונה ממית הרבה פחות מהחשש הרווח בציבור?! מספר מומחים וחוקרים שדיברו היום (שני) בוועדת הקורונה בכנסת, טוענים כי אכן כך. מנגד טוענים רופאי בריאות הציבור כי ההרגעה מסוכנת ותביא להתפרצות מחודשת. יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (בתמונה, כולנו בליכוד) הדגישה כי “ההתנהלות בגל הראשון לא הייתה טעות, כי לא ידענו ולא הכרנו את הנגיף והתנהגותו וחששנו ובצדק. היום אנחנו יודעים יותר, מנוסים יותר ומותר לנו לתקן ולשנות את התנהלות. במקום לסגור את המדינה – תחזקו את מערכת הבריאות“. היא דרשה ממשרד הבריאות להעביר לוועדה בתוך שבועיים, נתונים מלאים על חתך הנפטרים מהקורונה בלבד, ללא מחלות-רקע.

לדברי ד”ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בלניאדו, נתוני החולים המאומתים, החולים קשה והמונשמים יציבים כבר שבועות רבים, ואינם גורמים לקריסת מערכת הבריאות ובתי החולים.

פרופ’ אודי קמרון, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, וחוקר מערכות הגנה של חיידקים מפני נגיפים, חזר על הערכות-היתר של נפטרים וחולים במגפה עם תחילתה שלא התממשו. הוא הדגיש כי שבדיה על התנהלותה בתחילת המגפה היא כיום מדינה ‘ירוקה’, ולכן לא היה, וגם כיום אין צורך, בסגר. הוא הדגיש כי “כל המפחידים ודורשי המגבלות טעו בהערכותיהם הקודמות”. גם פרופ’ אריאל מוניץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, תמך בנתונים והערכות אלו. “אפילו צרפת בה היה גל ראשון עם תמותה רבה, חווה כעת גל שני משמעותי עם אפס תמותה”.

פרופ’ שוש אלטוביה, ראש המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, קראה לשנות את היעד: “אי אפשר לקבוע שלא יהיו נדבקים. בשבדיה המודל עבד, ויש לאמץ אותו תוך ההתאמות הנדרשות ולנהל אותו עם סיכונים. יש לפתוח את המשק פתיחה מלאה ולהכין את בתי החולים אם תהיה הסתערות. יש להפסיק להפחיד את הציבור כי אז מאבדים את אמונו”.

פרופ’ גליה רהב, ראש מחלקת מחלות זיהומיות במרכז הרפואי תל השומר, דחתה טענות אלו והדגישה כי מדובר במודל מסוכן, ויש להשאיר את הטיפול וההערכות בנושא למומחי בריאות הציבור, אפידמיולוגיה ומחלות זיהומיות. “המודל השבדי הגיע ל 6.8% תמותה מול 0.7% תמותה בארץ. בשבדיה הייתה משמעת עצמית, לא היו התקהלויות ואין שם צפיפות”. לדבריה, “גם היום אנחנו לא יודעים יותר על הנגיף, יש ידיעות בדוקות על הידבקות נוספת, לאחר החלמה, על צעירים הנדבקים וממילא ההערכות על חסינות העדר אינן מבוססות”. היא הדגישה כי 85% מהנשאים ללא-תסמינים הם טרום-תסמינים, ורובם המוחלט יש פגיעות ארוכות-טווח בתפקוד הלב. לדבריה, בעבר התנגדה לסגר והציעה פעילויות אחרות אך כיום היא תומכת בסגר על מוקדי תחלואה.

ד”ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי “שמיר”, העריכה כי הפגיעות מהנגיף תלויה בגיל, בהשמנה וברמת מערכת הבריאות. “כמות הנדבקים איננה מדד טוב. ככל שעולה כמות הנדבקים יורדת ההידבקות מהם”. לדבריה, לפי ממצאי המרכז למניעת מגפות בארה”ב, מתוך כאלף נפטרים מהקורונה רק פחות מ-60 נפטרו אך ורק מהמחלה, ולא מסיבוכי מחלות-הרקע.

לדברי ד”ר שרון אלרעי-פרייס, מומחית במחלות זיהומיות וראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הנפטרים הנרשמים  כי סיבת המוות היא קורונה היא ע”פ רישומי הרופא החותם על תעודת הפטירה. “בתי החולים עובדים כיום בעומס אדיר, ואנו עוד טרם החורף”. פרופ’ אשר אלחיאני, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל ולשעבר מנהל בית החולים “מאיר”, הזהיר כי החיסון מהקורונה אינו עומד בפתח. סגר הורג יותר מקורונה”.

אודי גולדשטיין, נציג משרד הבריאות, הדגיש כי “אנחנו בעיצומה של מגיפה ואוספים את הנתונים בזמן אמת מבית החולים. יש השלכות גם אחרי שמחלימים מהמחלה. ההגדרה בישראל לחולים-קשה, מחמירה יותר מאשר זו של ארגון הבריאות העולמי. בעוד ששם דורשים רמת חמצן בדם (=סטורציה) 90, הרי שבישראל נדרשת רמה של 94”.

יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל”ם) טען כי “אנשי המטה ביטחון לאומי ממשיכים להפחיד את הציבור וזה אבסורד. סגר נוסף יהרוס את המדינה”.

הערת המערכת: אמש דיווחנו על העצומה עליה חתמו 120 רופאים ומדענים המצדדים בגישה שהציגו בוועדה פרפ’ קימרון וד”ר שחר. ועל המחלוקת המקצועית הקיימת על הגישה המוצעת ע”י חותמי העצומה.  

יחד עם זאת נראה שיש הסכמה על כך שמספר הנדבקים היומי לא צריך להיות הפרמטר המרכזי לפיו מקבלים החלטות. מדד חשוב שכדאי להתחיל לפרסם ברמה יומית היא כמות הנדבקים החדשים השייכים לקבוצת הסיכון הגבוה, שכן אלה הם ה”מועמדים” המרכזיים לאשפוז כחולים קשים חדשים תוך מס’ ימים. 

נכון להיום מספר החולים הקשים עלה ל-476 והמגמה כפי שניתן לראות כאן , מלוח הבקרה של משרד הבריאות , אינה מעודדת, עם קצב גידול שבועי של למעלה מ-50, מה שצפוי להוביל לכמות של קרוב ל-800 חולים קשים (שהוגדר כסף הספיקה של המערכת) תוך 4-5 שבועות, זאת אם לא יחולו שינויים דרמטיים במספר החולים הקשים החדשים.

אם מוסיפים לכך את הכאוס בקבלת ההחלטות והזיגזגים של ראש הממשלה בשל לחצים פוליטיים סקטוריאליים של המפלגות החרדיות – קשה להיות אופטימיים, ואופציית הסגר הכללי, למרות טענות המומחים שהשתתפו בישיבת ועדת הקורונה,  ולמרות תכנית הרמזור שגמזו מנסה להוביל , נראית כפתרון ה”טבעי” , עם כל ההשלכות השליליות שלה על הכלכלה, חברה ובריאות הציבור. 

טענת המצדדים בסגר כללי היא שזו הדרך המהירה והיעילה ביותר להוריד רמת הנדבקים היומיים בצורה חדה, דבר שיאפשר למערכת להתארגן ולהיערך בכל המישורים (אשפוז, חקירות אפידמיולוגיות, ועוד) לקראת החורף ועונת השפעת המתקרבת אשר “יצטרפו” לקורונה, מנקודת מוצא טובה יותר מבחינת רמת התחלואה והעומסים.

בוויכוח המקצועי בין מצדדי הסגר הכללי כאן ועכשיו לבין המשך תכנית הרמזור ביחד עם  הגברת ההגנה על האוכלוסיות שבסיכון –  קשה להכריע . הבעיה היא שלא ממש ניתן סיכוי לתכנית הרמזור להתממש, בשל שיקולים פוליטיים צרים,  ולכן עושה רושם שהתשובה לשאלה אם תכנית הרמזור תצליח תישאר תיאורטית בלבד ונוכל להמשיך ולעסוק בה כשנהיה קרוב לוודאי בסגר מלא בחגים המתקרבים..

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה