על רקע העלייה בנתוני ההדבקה (4,217 נדבקים חדשים ב-10/9 , שיעור בדיקות חיוביות- 8.9% ו-486 חולים קשים, מהם 146 מונשמים) והחלטות הקבינט המוצגות כאן בהמשך פירסמה היום ההסתדרות הרפואית את ההודעה הבאה:

יו”ר ההסתדרות הרפואית, פרופ’ ציון חגי: “אנו נמצאים במצב חירום בריאותי שדורש נקיטת צעדים חריפים בכל הארץ וללא שיהוי”.

 פרופ ציון חגי כינס ביום ה’ את פורום הנהלת הר”י  לישיבה דחופה לאור התחלואה הגואה מנגיף הקורונה. הנהלת הר”י הביעה את דאגתה מהעליה הדרמטית בשיעור הנדבקים כמו גם מהתפוסה הגבוהה של חולי קורונה בבתי החולים ועומס החולים המטופלים בקהילה.

“אנו נמצאים במצב חירום בריאותי שדורש נקיטת צעדים חריפים כלל ארציים.
על קברניטי המדינה לקבל החלטות מהירות ללא שיהוי, בכדי להפחית את התחלואה בכל הארץ“, מסר פרופ’ חגי.

לדבריו, נדרשת תוכנית מיידית ומושכלת עם יעדים ברורים ומוגדרים על בסיס שיקולים אפידמיולוגיים ורפואיים ,כמו גם תוכנית לטווח הארוך. פרופ’ חגי הדגיש כי התכנית חייבת לכלול הסברה משמעותית לציבור כדי שיפנים את גודל השעה, ובמקביל להעניק לציבור ולבעלי העסקים בפרט אופק ותקווה. לדבריו, ככל שהציבור יכיר מראש את שלביה השונים של התכנית, כך יגבר האמון והיעילות בהצלחת התוכנית להורדת התחלואה בישראל.

לקראת סוף השבוע פרסמו כידוע משרדי ראש הממשלה והבריאות ההודעה הבאה:

קבינט הקורונה אישר הערב (חמישי) את המלצת משרד הבריאות וראש “מגן ישראל” פרופ’ רוני גמזו לתוכנית תלת שלבית ארוכת טווח להורדת נתוני התחלואה בישראל.

ההחלטה תובא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. הממשלה תקבע את המועדים לכניסה לתוקף של השלבים השונים, תוך תשומת לב לכך שכניסה לתוקף של השלבים השני והשלישי תהיה כפופה לעמידה ביעדים של השלבים הקודמים להם.

תקנות מפורטות יובאו לאישור סופי של הממשלה לאחר אישור ההחלטה העקרונית ביום א?.

השלב הראשון: סגר:

פעולות שיתבצעו:
1. הגבלות תנועה של 500 מטר ממקום המגורים.
2. סגירת מערכת חינוך, למעט חינוך מיוחד (כיתות ה’ ומעלה לימוד מרחוק לאורך החגים).
3. סגירת פעילות המגזר הפרטי והציבורי (עבודה מהבית ככל הניתן), למעט עבודות חיוניות, מרכולים, בתי מרקחת ועסקים חיוניים.
4. תפילות במרחב הציבורי בהתאם למתווה שיוסכם.
5. סגירה מלאה של מסעדות (למעט שירות משלוחים), פנאי ובילויים, עסקים ומסחר ותיירות פנים.

השלב השני: ריסון מהודק

פעולות שיתבצעו:
1. הגבלת מעבר בין ערים.
2. הגבלת התקהלויות לאורך כל התקופה על פי מגבלות הצבע האדום ברמזור.
3. סגירה מלאה של מסעדות, פנאי, בילויים, קניונים, תיירות פנים, מסחר ועסקים מקבלי קהל.
4. סגירת מערכת החינוך, למעט חינוך מיוחד, לאורך כל התקופה, מלבד למידה מרחוק לכיתות ה’ ומעלה. חידוש הלימודים לאחר סוכות ייבחן בהערכת מצב מיוחדת.
5. מגזר ציבורי במתכונת חירום.
6. מגזר פרטי עבודה בהיקף 30%-50% במקומות ללא קבלת קהל (משרדים, מפעלים וכו’) עבודה מהבית לכל מי שיכול.

השלב השלישי: תכנית הרמזור

מעבר לפעילות בהתאם לתוכנית הרמזור בסיום שני השלבים הראשונים.

הערות:
• מעבר משלב לשלב ייעשה לאחר הערכת מצב ובכפוף לכך שתמונת המצב תצביע על מגמה מתמשכת מובהקת של ירידה בתחלואה (ע”פ קריטריונים שיסוכמו ע”י הממונה הלאומי למאבק בקורונה עד ליום 13.9.20).

• פעילות התחבורה הציבורית תותאם להיקף הפעילות במשק, בהתאם למתכונת שהונהגה ע”י משרד התחבורה בתקופת ההגבלות במרס-אפריל 2020.

• משרד האוצר יפעל יחד עם משרד רה?מ וראש המועצה הלאומית לכלכלה לגיבוש רשת ביטחון כלכלית לבעלי עסקים ולאזרחים הצפויים להיפגע כלכלית כתוצאה מההחלטה הנ”ל.

הערת המערכת: נראה שהפור נפל… גם בסקר שערכנו ביניכם נראה שלאופציית הסגר יש את שיעור התמיכה הרחב ביותר: נכון לכרגע כ-40% תמיכה, לעומת 36% למודל השוודי ו-24% ל”רמזור”. 

עד לפני מס’ שבועות אופציית הסגר הייתה כמעט “מילה גסה” וכחלופה הגרועה ביותר בכל מקרה שאין לחזור עליה לאור מה שחווינו בגל הראשון. אז מה קרה ? נכון עלינו אל מעל 4,000 נדבקים יומי (אבל מתוך כמעט 50,000 בדיקות …) אך כבר רבים וטובים מבינים וטוענים שלמספר הזה שפותח את כל מהדורות החדשות משמעות אמיתית מוגבלת. מספר החולים הקשים (והתמותה) שהם באמת הפרמטרים הכי חשובים עדיין שומרים על סוג של יציבות כפי שניתן לראות כאן  (מתוך לוח הבקרה של משרד הבריאות ן-worldmeter)

החשש שמוביל את ההחלטה הוא כידוע הגעה תוך תקופה קצרה של ימים/שבועות לרף הספיקה של 800 חולים קשים שהוגדר כמספר שמעליו מערכת האשפוז קורסת, כאשר כבר היום מספר בתי חולים, בעיקר בצפון הרימו “דגלים אדומים” על כך שהגיעו לסף יכולת קליטת חולי קורונה. 

וכדאי היה לדעתנו, לפני קבלת ההחלטה הסופית לאשר את הסגר לשאול מספר שאלות:

1. איפה רשות האשפוז העליונה ? מהדיווחים בתקשורת נראה שרשות האשפוז עדיין לא ממש מתפקדת ומבצעת וויסות בין בתי החולים הקרובים לסף הספיגה שלהם, לבין כאלה שלפי דיווחי משרד הבריאות עצמו נמצאים עדיין בשיעורי תפוסת קורונה של 50%-70% (שמיר, שיבא, סורסקי ועוד) .  אז מדוע לא מתבצע עדיין הוויסות ?

2. מה קרה לסף קיבולת של 3000-4000 מונשמים ? זוכרים שבגל הראשון כושר הספיגה של מערכת האשפוז חושב על פי מספר מכונות ההנשמה שיש/שבדרך והמספר היה מעל 3,000 ?  איך הגענו כעת רק ל-800 ? ומה נדרש ובאיזה לו”ז אפשר להגביר את כושר האשפוז למספר כפול מ-800 ?

3. ואולי בכל זאת סגר דמוגרפי על קבוצת הסיכון הגבוה במקום סגר כללי ? מכיוון שהגורם המשפיע ביותר על האשפוזים והתמותה הוא פרופיל הנדבקים, האם לא יהיה זה נכון ואפקטיבי יותר (ובלי קשר לתאוריית החסינות הצולבת) לבצע סגר דמוגרפי (שבו כל מי שמוגדר בקבוצת הסיכון הגבוה נכנס לסגר מרצון ומקבל תמיכה וניטור שיטתי) במקום סגר כללי , כך שהפגיעה בכלכלה ובחברה תהיה הרבה יותר מצומצמת ? יש המעריכים שסגר דמוגרפי כזה לא יפחית אמנם את מספר הנדבקים היומי, אך הוא בהחלט עשוי להפחית את מס’ החולים הקשים החדשים היומי, שזה למעשה הנתון הכי משמעותי מבחינת היכולת של מערכת האשפוז להמשיך ולהעניק טיפול איכותי. ירידה מכ-50-60 חולים קשים חדשים מידי יום ל-10-20 בזכות מדיניות סגר דמוגרפי אפקטיבית תוריד את מצבת החולים הקשים לפחות מ-100 תוך שבועיים, מבלי לסגור את כל המדינה. זו אפשרות שבהחלט כדאי עדיין לשקול אותה.