מאמרי מערכת

קורונה: אפשר וצריך להימנע מהסגר ! /מאמר דיעה מאת ד''ר ענת וידר-פיינסוד

13/09/2020

(*) ד''ר ענת וידר-פיינסוד עובדת ביחידה למחלות זיהומיות, בית חולים "שיבא", תה"ש

 

אני כותבת בדקה ה- 90 ואלי כבר בזמן פציעות אבל לא יכולה להרפות מהמחשבה ההזוייה שנכנסים שוב לסגר.

הבעיה:

הקורונה מתפשטת, אלפי ישראלים נדבקים ביום, כל המדינה הופכת לאדומה, פשוט כשלון מוחלט של עצירת ההתפשטות.

המשמעות:

עלייה באישפוזים בגלל קורונה, עלייה במספר חולי הקורונה הקשים, יותר צוות רפואי שמטפל בחולי קורונה על חשבון החולים שאינם קורונה, הדבקות בקורונה בתוך בתי החולים.

יותר אוכלוסייה בבידוד, יותר אוכלוסייה בסיכון.

הפתרון שהוחלט: סגר

אבל למה סגר? איך סגר יפתור את הבעיה??

קצת היסטוריה בקצרה: במרץ אפריל נכנסנו לסגר מוצדק כי התחלואה במחלה החדשה עלתה והיה צורך להתארגן. לפתוח מעבדות לאבחנת קורונה (מכשירים, חומרים, הכשרת עובדים), להקים מחלקות יעודיות, חדרי ניתוח/חדרי לידה יעודיים/הפרדת חולי קורונה ממי שללא קורונה בבית החולים ועוד.

ובעיקר- לתת לקופות החולים להתארגן (מוקדים, אישפוזי בית, בדיקות קורונה).

הסגר עזר- למדנו על המחלה (טיפול, בידוד וכו'), המערך הרפואי בתוך ומחוץ לבתי החולים התארגן וגם התחלואה ירדה. ואז יצאו מהסגר ויצאו לחגוג.. (כאילו אין מחר) והשאר באמת היסטוריה.

אבל סגר היום??!!

סגר משמעותו:

1.      לצופף יותר את הצפופים:

כניסה של אנשים מדביקים לבתיהם ולמשפחותיהם הגרעיניות. במיוחד באזורי התחלואה הגבוהה ובמקומות בהם משפחות גרות בבתים סמוכים, הצעירים יחזרו  מהישיבות/לימודים/פנימיות- יתכנסו יחד "בבתי האב פלוס" האלה והתחלואה רק תעלה.

2.      עליה בתחלואה שאינה קורונה, עליה בתחלואה נפשית של אלה שעליהם נרצה להגן- המבוגרים הבודדים.

3.      פגיעה כלכלית, פגיעה תרבותית, פגיעה בחינוך (למידה מרחוק לא יכולה בשום אופן להחליף את הלימודים בבית הספר, ומה עם ילדי הגן? ומה עם ילדים שאין להם חדר ומחשב משלהם? ומה עם ילדים שצריכים עזרה או כאלה שלא יוצאים מהחדר ימים שלמים?)

4.      יציאה מהסגר:

מה קורה ביום שלאחר הסגר? בכדי שסגר יהיה אפקטיבי צריך שימשך מספר חודשים, הרי לא על זה מדובר, מה יקרה אחרי חודש של סגר שיהיה טוב יותר ממה שקרה לאחר הסגר הקודם? המצב יהיה רק גרוע יותר כי בנקודת הפתיחה יהיו הרבה יותר חולים..והרבה יותר אנשים מתוסכלים.

אם יש תוכניות ליציאה מהסגר בצורה הדרגתית (בניגוד לפעם הקודמת) – שיעשו אותם עכשיו..הרי מה שלא הצליחו לעשות חצי שנה- למה שיצליחו בעוד חודש?

שיפור החקירות האפידמיולוגיות?!- מאוחר מידי, במצב של אלפי חולים ביום כשאף אחד לא יודע ממי נדבק- אין בחקירות אלה שום הגיון בבלימת שרשרת ההדבקה, הקורונה בכל מקום!

 

הפתרון שאני מציעה:

1.      הסברה הסברה הסברה

קשה "להסביר קורונה", אנשים רבים חלו בקורונה והחלימו ועוד יותר אנשים פגשו אחרים שחלו בקורונה והחלימו (ולא מעט היו בכלל אסימפטומטים), משפט זה נכון. אולם, התחלואה בקורונה אינה צפויה ואחוז מהחולים מפתח תחלואה קשה במיוחד, כזו שלא ראינו במחלות זיהומיות אחרות (אצל אנשים בריאים), כזו שגם עם הטיפול הטוב בעולם- המחלה מכריעה אותם. גם במיקרים של "הצלחה" בחולים הקשים - התחלואה שלאחר הקורונה קשה מאד. המחלה "מפרקת" את הגוף.

אם ימשיכו להדבק בקצב הזה כל אחד יכיר מישהו שהוא חולה קשה – האם נרצה להגיע לשם? על זה צריך לדבר ואת זה צריך להסביר. החולים הקשים אינם קשישים שהיו מתים ממילא!

כאן אני יוצאת בקריאה לאותם רופאים שמעלים בציבור את תחושות "האין קורונה או אין צורך לעשות עניין מקורונה"- בושה!! אתם רק מחמירים את חוסר ההבנה של הציבור ומביאים אותנו לסגר הזה ולהמשך ההדבקות.

טיפלתם בחולי קורונה? ראיתם במי מדובר? האם בן 76, בעל משפחה, עצמאי ועובד- הוא איש עם מחלות רקע שהיה מת בכל מקרה? ומה אגיד על הצעירים יותר? מה זה הזלזול הזה בתחלואת אחרים שעל ידי שינוי בהתנהגות ניתן למנוע אותה?

אין אף דת/מסורת/חברה במדינה- שאצלה מקובל לסכן נפש אדם. אף אחד לא יאשר חתונה של מאות אנשים אם יבין את משמעות מעשיו.

הסברה קבועה ונכונה – יכולה להפוך את המצב, אני (עדין) מאמינה באנשים.

2.      אכיפה:

מניעת התקהלויות של יותר מ- 50 אנשים במקום סגור באופן גורף!! לא ניתן לאכוף זאת במדינה שלמה, ניתן לאכוף זאת באזורים מצומצמים. להשקיע מאד בשוטרים ובפקחים היכן שצפוף וקשה ולא היכן שפחות צפוף וקל. לאחר הסברה נכונה- לקנוס את מי שעובר על החוקים- גם ראשי ערים ושרים- לא לתת לפוליטיקה לנהל אותנו. פוליטקאי חכם שיבין זאת בסופו של דבר יקצור את הפירות.

3.      בדיקות מניעתיות:

א.      ברור שמוסדות החינוך הם מקור להפצת המחלה, לכן יש לבדוק את כל הצוות החינוכי (לא לגעת בילדים) באופן קבוע (התדירות בהתאם לרמת התחלואה), בדיוק כפי שנעשה בבתי האבות.

ב.      מקומות התפרצות אחרים- יש לאתר לבדוק ולבודד. ניתן להשקיע את כל מערך החקירות האפידמיולוגיות הרוחבי לניטור עומק במקומות תחלואה משמעותית.

4.      הגברת הסיוע בקהילה:

לסייע למי שבבידוד- לנחשפים ולמאומתים:

כלכלית- אספקת מזון/כסף למי שבבידוד בזמן אמת (כתלות בצורך)

רפואית- המערך האמבולטורי חיוני ועובד שעות נוספות, עם זאת, מצריך חיזוק.

גם היום מגיעים אנשים למיון ללא צורך, מגיעים מאומתים לקורונה רק כי לא דיברו איתם מהקהילה ולא כי מצבם הרפואי מצריך זאת.

מצד שני מגיעים גם חולי קורונה מאוחר מידי במצב מחלה מתקדם (דיספנאים, היפוקסמים) - כי אף אחד לא פנה אליהם ולא העריך את מצבם.

לסיכום

 

אין להתעלם מהקורונה

 

יש לבודד את מי שצריך! (ולא סגר לכל המדינה)

 

יש להסתכל לציבור בעיניים ולהסביר את המצב ואת המחלה.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<