משפחה

דיווח מקרה מישראל קושר בין הופעה חדשה של מחלת פרקינסון ובין COVID-19 (מתוך Lancet Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Neurology מדווחים חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים על גבר בן 45 שנים בו נקבעה אבחנה סבירה של מחלת פרקינסון מספר חודשים לאחר אשפוז בשל זיהום בנגיף הקורונה.

מדובר ביהודי ממוצא אשכנזי, ללא היסטוריה משפחתית של מחלת פרקינסון, אשר לא נחשף לרעלים עצביים או סמים. החולה אושפז ב-17 במרץ בשל שיעול יבש וכאבי שרירים ונמצא חיובי לנגיף הקורונה בעת קבלתו לבית החולים. מספר ימים טרם אשפוזו, החולה שם לב לאובדן חוש הריח. עברו הרפואי כולל אבחנה קודמת של יתר לחץ דם ואסתמה.

בבית החולים, החולה התלונן על עייפות, קוצר נשימה וכאבי חזה, אך ללא עליית חום. במהלך האשפוז ניתן טיפול לאורך 3 ימים, בעיקר ב-Salbutamol לאסתמה קלה, ללא צורך בטיפול סיסטמי, חמצן או הנשמה. לאחר מכן, החולה שוחרר לבידוד במתקן מיוחד לחולי קורונה.

במהלך שלושת שבועות הבידוד, כתב היד של החולה הפך פחות קריא והוא התקשה לדבר ולהקליד הודעות טקסט במכשיר הטלפון, עם הופעת אירועי רעד ביד ימין. החולה המשיך לסבול מתסמינים אלו בביתו ובסופו של דבר אושפז במחלקה נוירולוגית בשערי צדק, כחודשיים לאחר שנמצא חיובי לראשונה לזיהום בנגיף הקורונה.

באשפוז זוהו ירידה בהבעות פנים ודיבור רך, נוקשות גלגל שינויים מתונה בצוואר ובזרוע ימין וברדיקינזיה מתונה בגפיים הימניות. התסמינים היו קלים יותר בצד השמאלי של הגוף. ההליכה הייתה איטית, ללא הנעת יד ימין ולא תועדה הידרדרות קוגניטיבית.

בדיקת נוזל שדרה הדגימה 6 תאים לבנים, עם ריכוז תקין של סוכר וחלבון. לא זוהו נוגדני IgG כנגד SARS-CoV-2 בנוזל שדרה. בדיקת PET הדגימה ירידה בקליטה באוזר הפוטמן, עם ממצאים בולטים יותר משמאל. בדיקה גנטית למוטאציות LRRK2 וריצוף מלא של וריאנטים GBA היו שליליים, כמו גם בדיקות לגנים אחרים הקשורים במחלת פרקינסון.

החולה אובחן עם פרקינסוניזם, על-בסיס הקריטריונים המקובלים. הוחל טיפול ב-Pramipexole בשחרור-ממושך, אשר הוביל לשיפור מהיר.

תסמינים חדשים הופיעו במהלך 9 הימים לאחר אשפוזו השני, כולל רעד בשתי הרגליים, יותר מימין. בעת השחרור עדיין לא ניתן היה לקרוא את כתב היד של המטופל והייתה עדות לברדיקינזיה ונוקשות גלגל שיניים, בעיקר מימין. חמישה ימי טיפול במינון גבוה של מתילפרדניזולון לא הדגימו תועלת עקבית. בביקור המעקב ב-29 ביוני החולה טופל ב-Biperiden, אשר הוביל לשיפור הרעד.

המנגנון אשר הוביל להידרדרות בחולה זה אינו-ברור, כאשר ייתכן כי נטיה גנטית הובילה לכך שהיה פגיע יותר לשינויים אימונולוגיים משנית לנזק המיטוכונדרי אלי ועקה חמצונית.

החוקרים מציינים כי הקשר הזמני בין הזיהום הנגיפי ובין תסמיני פרקינסון, אשר הופיעו מהלך השלב האקוטי של הזיהום, היה מעניין. לפני שהחולה אושפז למחלקה הנוירולוגית הוא נמצא שלילי לנגיף הקורונה בשתי בדיקות, לאחר מכן הוא נמצא חיובי לנוגדנים בדם, אך לא בנוזל שדרה. אעפ”י כן, הם לא יכולים לשלול את האפשרות כי נגיף הקורונה חדר למערכת העצבים המרכזית, בפרט לאור המעורבות של חוש הריח והפליאוציטוזיס הגבולי.

Lancet Neurology 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    בנשים לאחר טיפולי IVF/ICSI הדבקה בנגיף קורונה בתוך עשרה שבועות מהחזרת עוברים אינה משפיעה לרעה על תוצאות היריון, שיעורי השרשה והפלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נתונים אודות 857 נשים בגילאי 20-29 שנים שעברו IVF/ICSI במרכז הפריה חוץ גופית בסין. הם […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה